ההסטוריה של המדינה בגודל של SMS

כפי שאומר יורם טהרלב, הצעירים של היום לא הולכים לקרוא את ההיסטוריה שלנו עד שמישהו יצמצם אותה לגודל של SMS. אז הוא קיצר לנו אותה לשתי דקות. אפשר להתחיל את הצפיה בשניה ה50 של הסרטון.
מורים להיסטוריה, מחנכים- תראו לילדים והשיעור נראה אחרת.
תנו לתלמידים למצוא איזה מהאירועים המוזכרים הכי מדבר אליהם ולחפש עליו חומר, תנו להם לערוך את האירועים על ציר הזמן, תנו להם להלחין מוזיקה למילים, תנו להם לכתוב שיר דומה... רק אל תעמדו ותרצו כמו שהמורים שלי עשו.

ספרים דיגיטאליים - מעצבים, לא כותבים

אחת הבעיות שליוו את המעבר מהוראה מסורתית להוראה מתוקשבת (ואולי אף היוו את הכישלון או תחושת ה"אין הבדל מובהק") הייתה המרת התכנים לדיגיטאליים ללא שינוי בפדגוגיה.
בשנים האחרונות החלה להתפתח תעשיית הספרים המקוונים. גם בספרים, המעבר החל עם המרת הטקסטים על הנייר לטקסטים דיגיטאליים. לייצוג החדש יתרונות רבים כגון יכולת להתאים גודל וסוג גופן להעדפה אישית, אפשרות לגרסה קולית, יכולת לסמן קטעים בטקסט, להוסיף הערות ואף לשתף בהן. אולם, על מנת לנצל את מלוא הפוטנציאל של הטכנולוגיה וליצור סביבת למידה משמעותית, השינוי בספר דיגיטאלי לימודי חייב להיות מעבר לייצוג. כמו בכל סביבת לימוד מתוקשבת נכון, גם על הספר להיכתב מראש כספר מקוון.
באוגוסט יצא בפא"ר (מאגר ספרי לימוד אקדמיים מקוונים) הספר האלקטרוני הראשון אשר עוצב במיוחד ללמידה מתצוגה דיגיטאלית ובו נלקחו בחשבון שיקולים פדגוגיים ועיצוביים. הספר "עקרונות בעיצוב סביבות למידה ממוחשבות" של פרופ' יורם עשת וד"ר רונן המר מכיל קישורים ישירות למאמרי הקורס, לאתרים נבחרים באינטרנט, ולמאגר הרצאות שהוכנו במיוחד עבור הקורס.
כולי תקווה כי כשילדי יגיעו לאקדמיה, כל ספרי הלימוד יהיו מקוונים ומעוצבים מראש ככאלו, וכי נכדי (לצערי אני לא רואה את זה קורה קודם) ילמדו מספרים כאלו ביסודי.

עת הדעת- תגובות

לפני כשבוע הוצגה בחדשות תוכנית לימודים המשלבת לומדות בשם "עת הדעת." הרבה מעמיתי ללימודים התייחסו לנושא בהתלהבות וציפייה. אני מצרפת קישור לבלוג הדן בנושא ומציג הרבה נקודות טובות למחשבה לגבי התוכנית.
שווה לקרוא את הפוסט ואת התגובות.

אין תחליף למורה ולגיר?

לפני כשבועיים התקיים במל"א פורום בנושא חינוך ותקשוב. עמיתה ללימודים, ליאת, כתבה פוסט בנושא והתיחסה לדבריו של פרופ' אבנר זיו שאמר שאין תחליף למורה עם הגיר.

אני לא יודעת אם פרופ' זיו התכוון למורה עם הגיר במשמעות המילולית או לרעיון שצריך מתווך בין הלומד לתכנים. האם את הלוח והגיר יכולים להחליף מסך מחשב? האם המורה חייב להיות בכיתה? האם האינטראקציה חייבת להיות סינכרונית?

פרופ' דב גולדברגר פתח את הכנס בצמד מילים "הצורך באיזון". כשפרופ' אבנר זיו אמר שאין תחליף למורה עם הגיר, הייתי רוצה להאמין כי הוא מכיר ביתרונות של הטכנולוגיה, אך מאמין כי היא לא מחליפה את האדם. יש צורך באיזון. המחשב עוזר לנו ללמוד, אך לפעמים אנשי הוראה מנחים, מכוונים, מסייעים ומקדמים את הלמידה.

בהוראה פורמאלית הלמידה מכוונת ומטרתה מוגדרת עבור הלומד (על ידי הארגון/המוסד החינוכי). במקרים אלו אין למורה תחליף, יש לו תפקיד חדש. עליו לתכנן ולעצב את הלמידה. יתכן והוא יבחר ללמד דרך הרשת, לנצל ידע של עמיתים ללמד אחד את השני, ויתכן כי יבחר ללמד F2F. על המורה למצוא את האיזון הנכון בין למידה מסורתית, שם המורה ילמד עם הלוח והגיר, לבין למידה מתוקשבת. זה יעשה בהתאם למטרות הלמידה, קהל היעד והסביבה הלימודית.

בעקבות הרשת ובעיקר ווב 2.0, התפתחה גם הלמידה הלא פורמלית. אנשים מלמדים אחד את השני. ניתן ללמוד לבנות ארון מסרטון ביו טיוב, ללמוד לבנות אתרים בעזרת אתר המיועד לנושא ואפשר ללמוד להתמודד עם בעיות חברתיות מפורום העוסק בתחום. גם זו למידה, אך יש תחליף למורה.

מבנה הידע האנושי בעידן החדש

השבוע פורסמה כתבה בנושא מבנה הידע האנושי והיחס אליו בעידן החדש. הכתבה מרתקת (מחזירה אותי לקורס של יפה בן עמי) ומעלה מספר נקודות מעניינות:
מבנה הידע שבעבר קוטלג על פי מומחים בעלי הסמכות, הפך לשוויוני בו העם ממיין ומתייג וניתן לתת מספר תגים לאותו פריט.
בחירת הספרים המקוונים והקריאה בהם תשתנה לחלוטין. הבחירה בספר תיעשה בעקבות קישור לקטע פופולארי בספר ולא בעקבות כריכה מושכת. לקטעים שונים בספר יהיה קישור לדיון בקטע.
הכותב שוב מעלה את השאלה האם הרשת והיישומים החדשים הופכים אותנו לחכמים או טיפשים יותר. התשובה- תלוי את מי שואלים והכותב מציג מספר תשובות.
ממליצה לקרוא את הכתבה ואת התגובות אליה.

למידה ו i-phone

היום הושק ה i-phone בארץ וממש במקרה הבוקר נחשפתי ליישום של המכשיר ללמידה.
תלמיד שלי (מבוגר) סיפר לי כי הוא משתמש ב i-phone לתרגם מילים שאינו מבין או שחסרות לו במהלך שיחה או קריאת חומר מקצועי.
הרבה פעמים אנחנו נתקלים במידע חסר ולרוב לא נחפש אותו כשהסתיימה המשימה בה נדרשנו למידע. חיפוש המידע בזמן אמת, יישומו ושילובו במשימה, מהווים למידה אפקטיבית שלדעתי תשאר לטווח ארוך. הסלולארי, שהיום מתפקד כמחשב, מהווה כלי מצוין למטרה זו ובכך מקדם למידה בכל מקום ובכל זמן.

מחשב נייד בכיתה

הטכנולוגיה מביאה קידמה ובדרך כלל מעלה שאלות שיש לתת עליהן את הדעת. שאלות שעלו לי לאחרונה קשורות לשימוש במחשב נייד בשיעור.
כסטודנטית בעצמי, אני רואה הרבה יתרונות לישיבה בשיעור עם מחשב נייד. אפשר לסכם במחשב, להכניס הערות מהשיעור למצגת קיימת, לחפש ברשת נושאים שעולים בזמן השיעור (ובכך לקדם את הדיון) ועוד לא הזכרתי את היתרונות ללקויי למידה.

יחד עם זאת, קיימת הסכנה של איבוד הקשר עם הנעשה בשיעור. הפיתוי לשוטט או לעסוק בדברים אחרים גדול מאוד. גם אני כבוגרת ואחראית, מוצאת עצמי לפעמים שקועה במחשב בדברים שאינם קשורים להרצאה (אני כותבת פוסט זה במהלך שיעור...). האם תלמידים צעירים ידעו לעמוד בפיתוי? האם לאפשר להם את הבחירה הזו? למידה מתוקשבת מעבירה את האחריות ללומד. האם גם לאחריות הזו התכוונו?

שאלה נוספת: אחד היתרונות של למידה F2F זה הקשר הישיר, המבט בעיניים... כשהלומד (צעיר או מבוגר) יושב בכיתה מול המסך - האם מתקיים הקשר הזה עם המורה/מרצה?

השאלות האלו רלוונטיות גם לכלי טכנולוגי שלאחרונה החל לשמש ללמידה- הטלפון הסלולארי.

פוסט בנושא כתבה חברה ועמיתה ללימודים, רינה.

מגמות בלמידה משולבת- יישום המחקר בעבודה

Curtis J. Bonk ועמיתיו ערכו מחקר מקיף בנושא כיוונים עתידיים של למידה משולבת תקשוב בהשכלה הגבוהה ובמקומות העבודה.
הממצאים במחקר מראים כי למידה משולבת אינה אופנה חולפת אלא מגמה קבועה ומתחזקת.
על סמך מחקר זה ומקורות ספרותיים נוספים אני משנה את המתכונת בקורס אותו אני מלמדת (נהלי דיבור בקשר בטיסה - באנגלית). להלן מספר נתונים מהמחקר והשפעתם על מתכונת הקורס החדשה.

הטכנולוגיה הצפויה להשפיע במידה הרבה ביותר על למידה מקוונת בארגון היא מערכת לניהול ידע. במתכונת החדשה ישולבו מאגרי ידע (כגון מצגות) משימות ומבדקים במערכת מסוג ניהול ידע- HighLearn.

המגמות, אותן צופים החוקרים בלמידה משולבת, אשר רלוונטיות לקורס שלי ואותן איישם הן:

למידה אישית יותר ומותאמת לסגנונות וצורות למידה שונים. המתכונת החדשה תעשה שימוש במספר כלים להוראה ובאופני ייצוג שונים.

מועד הלימוד אינו תלוי לוח השנה. התכנים יהיו זמינים כל הזמן. בתחילת הכשרתו הלומד יעבור קורס בסיסי ולאחר שיצבור ותק בתפקיד, יוכל להעמיק את הידע בהתאם לצרכיו וצרכי המערכת (למשל צורך לטוס ליעדי טיסה חדשים בעולם).

אותנטיות גדולה יותר ותרחישים מהעולם האמיתי. במסגרת המבנה החדש של הקורס ישולב מאגר עם קטעי שמע אותנטיים אליהם יוכל הלומד להתייחס ואיתם לתרגל. כמו כן, תינתן רשימת אתרים מומלצים, שם ניתן לשמוע תקשורת בזמן אמת ביעדים שונים בעולם (לא ניתן ליצור קישור כי הרשת פנימית לארגון).

נושא עבודת הסמינר

לאחר התלבטויות רבות החלטתי על נושא הסמינר- מעבר מלמידה מסורתית ללמידה משולבת תקשוב.
בסמינר אתאר את השינויים אותם אני מבצעת באחד הקורסים שאני מנהלת ומלמדת בעבודה. הלומדה עליה סיפרתי בפוסטים קודמים מהווה חלק משינוי זה. השינויים יהיו מגובים בספרות, evidence based, כפי שפרופ' דוד חן מרבה לומר.
הקורס בנושא נהלי דיבור בקשר, שהועבר עד היום בהוראה מסורתית, יעבור להוראה משולבת: יתחיל בלומדה וימשיך הן בהוראה F2F והן בסיוע מערכת לניהול למידה מסוג HL.

תקשוב ולמידה - ההנאה שלי

במסגרת אחד הקורסים התבקשנו לקרוא על תיאורית הזרימה של Csiksentmihalyi ולמצוא מהם המרכיבים ההופכים פעילות כלשהי למהנה עבורנו.
אחד הדברים שגיליתי כמהנים ביותר עבורי זה הלימודים לתואר שני.
במונחים של תיאורית הזרימה, מרכיבי ההנאה אצלי הם: ללמידה לתואר יש נקודת סיום, בקורסים בהם אני נהנית המטרות ברורות, אני מרוכזת בתכנים ובלמידה והזמן חולף מהר. אני "שוכחת" מדאגות אחרות והכי חשוב- אני שולטת בתהליך.
למה זה לא קרה בתואר הראשון ובתיכון? אחת הסיבות היא צורת הלמידה.
בניגוד להוראה המסורתית בה הלמידה מתחילה ונגמרת בכיתה ובה המורה מחליט על מה וכמה ילמדו, הלמידה שלי היום שונה. המרצה מציג נושאים, מספק מידע ראשוני, מעלה שאלות ומפנה למקורות מידע. עמיתים מגיבים בכיתה או מהבית והכי חשוב - כל אחד יכול להמשיך ולחקור בכוון שרלוונטי אליו ובמידה שמעניינת אותו. למידה כזו מספקת מרכיבים היוצרים הנאה ומתאפשרת בזכות התקשוב!
אני שמחה שבחרתי ללמוד את התחום.

עבודת הסמינר-איסוף מידע

אני שוקלת לעשות את עבודת הסמינר שלי בנושא פיתוח לומדות. טרם גיבשתי כוון מדוייק אך אנסה לנצל את הבלוג לאיסוף מידע בנושא.
הצגתי בעבר פוסטים עם שיקולים בתהליך פיתוח לומדה בו אני שותפה.
כאן ארכז שאלות ותובנות נוספות בנושא. בסרגל השמאלי תמצאו אוסף מאמרים שמצאתי בתחום (טרם קראתי את כולם לעומק ולפיכך איני מתחייבת לגבי איכותם ומידת הרלוונטיות שלהם).
אשמח לקבל ייעוץ, התייחסות, קישורים והפניות למקורות מידע נוספים בנושא פיתוח לומדות.

זכויות יוצרים ברשת

הזמינות של המידע והתכנים ברשת מעלים קשיים בנושא זכויות יוצרים. הכל זמין ונגיש בלחיצת כפתור. לא כתוב בכל אתר או על כל פריט (תמונה/ מצגת/טקסט שמישהו העלה לרשת) כי הוא מוגן בזכויות יוצרים. עם התפתחות האינטרנט, החלו להגדיר כללים. יש הגנה גם אם היא לא כתובה, אולם לרוב האנשים לא ברור מה מותר "לקחת" מהאינטרנט, באילו תנאים, לאיזו מטרה ואיזה קרדיט יש לתת למקור.
בעיה שנתקלתי בה לאחרונה: אם ארגון מפתח מוצר הדרכתי עבור עובדיו (אינו משווק את המוצר למטרות רווח)ורוצה להשתמש בתמונות מהרשת- מה הדין? האם צריך אישור? האם מספיק לרשום את האתרים מהם נלקחו התמונות ברשימת קרדיטים בסוף הלומדה? ככל הידוע לי, שימוש ב"יצירות" למטרות לימודיות שאינן מיועדות להפקת רווחים, מותר כל עוד לא נעשה שינוי ביצירה והיוצר/ המקור מקבל קרדיט. אך האם הכלל נכון גם כשמדובר בארגון גדול?

אם מישהו מכיר את הכללים, אשמח לדעת.

לקראת מבחן בעידן הטכנולוגי

בימים אלו אני מתכוננת למבחן בפסיכולוגיה. המון תיאוריות, מושגים ומידע. זה לא חדש (וגם התיאוריות לא). מה כן? אופן הלמידה למבחן:
אני מסכמת במחשב הרצאות שהועברו F2F, מצליבה עם המצגות המלוות מאתר הקורס (לצערי לא תמיד קיים קשר בינן ובין השיעור), מחליפה עם עמיתים שאלות לדוגמא וסיכומים בדוא"ל ומצ'וטטת בסקייפ במטרה לברר מושגים, לבדוק מה צריך ללמוד ובעיקר לשחרר קיטור. אה, ובאינטרנט חיפשתי תמונה של המוח להכניס לדף הסיכום.
אז ברגע של דיכאון (לא קליני) ותחושת קיבעון (אני תקועה באותו שלב התפתחותי כבר שעה), החלטתי להפנות את תאי העצב המוליכים במוח (אלו שמאיימים להתאבד באונה השמאלית) לתחומים אחרים ולחפש משהו מעודד.
ומצאתי - גם בתואר הראשון למדתי פסיכולוגיה, וגם שם פרויד, פיאז'ה ואריקסון כיכבו. אבל אז היה רק נייר, עט וספריה.

התקדמנו (האם החברה הגיע לשלב תפעולים פורמליים?).

הבזקים

לא פעם, תוך כדי צעדה, לפני השינה או בכל זמן אחר בו המוח פנוי למחשבה חופשית, עולות לי מחשבות הקשורות לנושאים בהם אנו עוסקים בלימודים. אלו הבזקים קצרים ולא מפותחים.
לולא הבלוג, יתכן והבזקים אלו היו חולפים. בזכות הבלוג, אני ממשיכה לפתח חלק מההרהורים בראש בתקוה לסיים אותם כפוסט.
על מנת שהמחשבות שלא סיימו להבשיל לא יאבדו, אני פותחת פוסט זה. פה "אזרוק" את ההבזקים. תסלחו לי על ניסוח פשוט, חוסר בהירות אם תהיה (אני יודעת למה התכוונתי) וסדר חסר היגיון. כשאמצא את הזמן, או כשהבזק אחד יפגוש באחר וידלק האור הגדול (תובנה מובנית), אפרט בפוסט בפני עצמו.

למרות שהמחשבות אינן מפותחות ומפורטות פה, אתם מוזמנים להצטרף אלי לדיון בנושאים אלו. אולי זה ההבזק שיצית את התובנה הסופית.
הבזקים ראשונים:

* בזכות הבלוג אני מפתחת את המחשבות שעולות לי בראש בנושאים הנלמדים.
* האם/מתי עלי לענות למגיבים בבלוג?
* האם נכון לקיים עם עצמי דיון בפוסט אחד או שמא פיתוח של נושא צריך להתמשך בפוסטים שונים.
* מורה מתוקשב צריך: לרצות להתנסות בחדשנות (לא זוכרת את הקטגוריות), זמן כדי שיוכל להתנסות ביישומים ובכלים קיימים, ויצירתיות כדי שיוכל לפתח חומרי למידה המתאימים לו ועושים שימוש נכון בכלים.

SCREENR

את הפוסט הזה אני מציגה קצת אחרת.
כנסו ותהנו.
http://screenr.com/dh7

דיון מתוקשב לעומת דיון F2F

במחקר של Newman ושותפים מאוניברסיטת בלפסט שבאירלנד, נערכה השוואה בין עומק החשיבה הביקורתית בדיון מתוקשב לבין זה שבדיון F2F. הדיונים המתוקשבים היו א-סינכרוניים. המסקנה העיקרית במחקר הייתה כי החשיבה הביקורתית בדיונים מתוקשבים מעמיקה יותר באופן משמעותי מאשר בדיונים F2F, אולם בדיוני F2F הועלו יותר רעיונות חדשים. בין השאר נמצא גם כי סגנון הכתיבה בו השתמשו הסטודנטים בדיון המתוקשב, היה דומה יותר לכתיבת נקודות במאמר מאשר לשיחה מדוברת. אחת הסיבות המוצעות ע"י החוקרים למספר רעיונות חדשים קטן יותר בתקשוב, היא החשש מביקורת עצמית לפני "התחייבות כתובה".
אופן ביצוע המחקר אינו מאפשר הכללה אך הוא מציע כלים טובים לבחינת עומק החשיבה הביקורתית. בין הנושאים הרבים אותם כדאי היה להמשיך ולחקור בנושא, היה מעניין לבחון את סגנון הכתיבה בדיון א-סינכרוני וסינכרוני היום. נראה לי כי התהליכים שעברנו מאז ביצוע המחקר, ב-1996, בעקבות הדוא"ל, המיסרונים, טוויטרים וכדומה, שינינו את סגנון הכתיבה שלנו ואת תפיסת המילה הכתובה. נראה לי מידת החשש מכתיבה קלילה ולא מחייבת ומהבעת רעיונות חדשים בפומבי, פחתה בשנים האחרונות.

הלוח חכם – האם גם הרכישה? – חלק 2

על פי הבנתי, הלוח החכם, אותו רכשו בתי ספר רבים לקראת שנה"ל הבאה, מהווה שילוב של לוח כתיבה עם מסך מחשב מרושת. ללוח חכם או מחשב עם מקרן פוטנציאל רב, אך נראה לי כי לא מדובר בשינוי פנימי, אלא בשינוי חיצוני בלבד.
הוראה בלווי מחשב דורשת הכרה והבנה של המיומנויות הנדרשות להוראה עם מחשב ושל הכישורים הניתנים לפיתוח אצל הלומדים. נדרשים שינויים בגישות ההוראה, מערכי שיעור מותאמים למדיה החדשה וכמובן הרבה רצון לעשות שינוי (שגוזל זמן לימוד והכנה של חומרים מתאימים).
משיחות עם עמיתים במערכת החינוך, קריאת כתבות ומאמרים בנושא ומתגובות בכתבה בנושא, רוב המורים בארץ מרגישים נוח עם הוראה מסורתית, אינם מכירים את מלוא הפוטנציאל בלמידה הנעזרת במחשב, או שאינם יודעים כיצד להתאים את מערכי השיעור כך שינצלו פוטנציאל זה. כמו כן, קיים חשש לעשות שינוי ואין תגמול הולם לזמן הנדרש לעשות שינוי זה.
מחשב מרושת בכל כיתה עם לוח/מקרן מהווה צעד חשוב לקראת שילוב טכנולוגיות למידה בכיתה. אך צעד זה חייב להיות מלווה בהנחיית המורים והצוות, בליווי טכני למורים, תמיכה טכנית לציוד ותמריץ למורים המשלבים את התקשוב בהוראה. ללא שילוב של כל מרכיבים אלו יחד, הפרויקט של החלפת הלוח השחור יהפוך לרכישת פיל לבן.

הלוח חכם – האם גם הרכישה? –חלק 1

לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה הצטיידו עשרות בתי ספר ברחבי הארץ ב"לוח חכם". (פרטים בקפטן אינטרנט). Poole ו Bates במאמר מ 2003 מציעים מודל להערכת טכנולוגיות ידע בארגון. המודל SECTIONS בוחן את הכדאיות של שילוב כלי למידה טכנולוגי במספר היבטים:

• התאמה למאפייני הלומדים
• קלות השימוש במערכת ומידת אמינותה
• עלויות
• גישות הוראה ומיומנויות למידה נדרשות
• אינטראקציות ואינטראקטיביות
• היבטים ארגוניים
• חדשנות
• מהירות היישום

כל סעיפים אלו, ניתנים לבחינה גם לגבי הלוח החכם. אני ממליצה למנהלי בתי ספר, רכזי חינוך ברשויות המקומיות ולכל מי שנדרש לקחת החלטה באיזה כלי טכנולוגי להשקיע, לקרוא את המאמר לפני הרכישה.
נראה לי כי סעיף החדשנות (יחסית לקיים בבתי ספר) וההתאמה ללומדים (החיים בעולם מתוקשב) עמדו לנגד עיני הרוכשים. האם סעיף אינטראקציה ואינטראקטיביות וסעיף הוראה ולמידה נשקלו ברצינות? הלוח מאפשר שידרוג משמעותי בדרכי ההוראה ובמידת האינטראקטיביות של הלומדים, אך אלו תלויים בשינויים מעבר ללוח עצמו.

על כך בפוסט הבא.

התנתקות

למידה מתוקשבת מאפשרת ללמוד בכל מקום בכל זמן. האם זה טוב?

אני רואה בכך יתרונות רבים אך ישנם גם אתגרים. אנחנו נשאבים לזמינות של מקורות המידע, מתפתים להצעות העומדות בפנינו, אך האם כל מקום וכל זמן אכן מתאימים? האם אנחנו מסוגלים להגיד "לא עכשיו"?
שבוע שעבר נתקלתי באתגר:
שבועיים הייתי בחופשה בחו"ל. לקחנו איתנו את הלפטופ (לטובת סרטים, שמירת תמונות וכתיבת תיעוד של הטיול). לא הייתה רשת ולא היה סלולארי של העבודה. היה נפלא. שקט. חופש אמיתי. אחרי שבוע, כשעברנו למקום חדש, גילינו שיש אינטרנט. שתי דקות הצצה בידיעון המכללה, ובבת אחת הרגשתי לחץ ומחנק. הלימודים המשיכו, ניתנו מטלות חדשות, יש יותר דברים להשלים ממה שחשבתי. אולי אני אלמד קצת כל ערב... אבל הבטחתי לעצמי חופש וזמן עם המשפחה. דילמה קשה. הנה האתגר. האם אני מסוגלת להגיד "לא"?
אחרי שעתיים נגמר האינטרנט. כנראה שגלשנו על רשת של שכנים כי בקבלה אמרו שאין רשת בלי לקנות סיסמא (וכמי שיצאו לחופש לא קנינו סיסמא).
אני לא יודעת אם הייתי עומדת באתגר. אני רוצה לחשוב שכן, אבל אם להיות כנה עם עצמי, אני חושבת שהייתי מציצה מידי פעם ומנסה להשלים "קצת" רק כדי להשקיט את המצפון.
מה אתם הייתם עושים אם אחרי שבוע התנתקות הייתם מגלים שיש רשת וגישה לתכנים לימודים?

קהל יעד 2

מי קהל היעד של הבלוג שלי והאם עלי להתאים את הכתיבה אליו?
התשובות משתנות עם הזמן.
התחלתי לתעד מחשבות עבור עצמי. עם התגובה הראשונה (מעמיתה ללימודים) התחלתי להבין (למרות שכבר ידעתי) שלא רק אני קהל היעד. לאחר זמן מה הגיעה תגובה מאדם שאיני מכירה. אז הבנתי את משמעות הפומביות (שנכפתה עלי).
בקריאת הפוסטים לאחור אני רואה את תהליך הפתיחות שאני עוברת, גם אם הוא לא במודע. ההכרה בקהל מגוון, שאכן קורא ומגיב, ועם הזמן, הרצון המתפתח שלי לתגובות, שינו את אופן ההתנסחות שלי. אני פונה לקוראים, מבטיחה המשך, מזמינה להגיב, מפרטת עבור מי שלא מכיר...
בהתחלה ראיתי בבלוג יומן אישי הפתוח לקהל במידה והתובנות שלי מעניינות אותו. היום אני מבינה שיש כאן משהו מעבר. אני מעלה תהיות ותובנות משלי, אך המטרה יותר אינטראקטיבית, אני רוצה לקבל תגובות.
אז, קהל יעד יקר, אם אתם אכן שם וקוראים, אתם מוזמנים להגיב. פה או בפוסט תגובות.

קהל יעד

שתי שאלות מהותיות מעסיקות אותי לאחרונה בהקשר הבלוג.
הראשונה- למי אני כותבת את הבלוג? האם זה תיעוד תהליכי למידה ומחשבות עבור עצמי? אולי קהל היעד הוא עמיתים ללימודים והמטרה היא שיתופיות בתכנים ובשאלות העולות מנושאי הלמידה? האם הבלוג מיועד לשיתוף עמיתים מהעבודה? אז למה בכלי פומבי? האם קהל היעד שלי כולל את כלל אנשי הרשת המתעניינים בלמידה מתוקשבת? אולי כלל האנשים...?
שאלה שניה נובעת מהראשונה – האם עלי להתאים את התכנים וצורת הכתיבה לקהל היעד? בחירת התכנים, סגנון הכתיבה (מזמן התייחסות או רק מציג עובדות), בחירת המושגים וניסוח (ידע קודם של הקוראים), אורך הפוסט ועוד מושפעים מקהל היעד.
איך אני כותבת ולמי? אני אחשוב על זה ואפרסם בפוסט הבא.

blended learning 3

זהו. יש הגדרה. אתם מוזמנים להכנס ולקרוא - http://www.e-learning.co.il/home/vocabulary.asp?q=%D7%9C
אתם גם מוזמנים להגיב אם נראה לכם שיש להוסיף/לשנות את ההגדרה.

אחריות הלומד

טכנולוגיות ידע דורשות מהלומד לקחת אחריות ללמידה. מאיזה גיל ניתן להעביר את האחריות ללומד?
אני חושבת שהתשובה תלויה בעיקר בלומד ובסביבה בה הוא חי (תרבות למידה), אך אם יש להגדיר כלל גורף, נראה לי שהתשובה היא בגיל הרבה יותר צעיר מכפי שנעשה בפועל.
להעברת אחריות אפקטיבית יש להקפיד על שלושה דברים:
1. ידע וכלים. יש להבהיר ללומד מה מצופה ממנו (ומה ההשלכות של אי ביצוע) ולתת לו את הכלים לעשות זאת. למשל, לוודא שהילד יודע להכנס לאתר בית הספר, כיצד המידע בו מאורגן וכיצד לשלוף/להכניס תכנים. כמובן שהדרישות צריכות להתאים לגיל וליכולות הילד.
2. התאמה והדרגתיות. אין לצפות מילד לקחת אחריות מלאה מגיל קטן ובאופן מיידי. יש להתאים את מידת האחריות לגיל וליכולות ולהוסיף אחריות ככל שהילד מתנסה ומתבגר. למשל, בכיתה ג' ניתן לדרוש מהילד להכנס לאתר כיתתי ולהוריד דף מידע לטובת השיעוא הבא. בכיתה ד' הילד ידרש לענות בפורום על שאלות המוצגות בדף. בגיל מאוחר יותר, ידרש הלומד לחפש מקורות מידע נוספים על מנת לענות על השאלות בדף.
3. התמדה. הלומד צריך לחוות את ההשלכות של נטילת/ אי נטילת האחריות. אם לא נתמיד בצורת ההתייחסות, הלומד לא יוכל להבנות לעצמו את משמעות האחריות.

בלוגים

Exploring students’ understanding of how blogs and blogging can support distance learning in Higher Education - The Open University of UK
בגיליון האחרון של דגים (יוני-יולי 2009), מובא סקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה באנגליה וראיונות שנערכו עם מרצים שמשתמשים בבלוג בקורסים שלהם. כותב המאמר מציע הנחיות כיצד להתאים את כלי הבלוג לצרכים הלימודיים האישיים של הסטודנטים. הנה נקודות עיקריות (נראה לי שאנחנו כבר שם):
1. חשוב שהלומדים יקבלו כלים/ מדריך כיצד להשתמש בבלוג ואילו יישומים הוא מאפשר.
2. עליהם להכיר ביתרונות הבלוג על אמצעי למידה קיימים ומוכרים ובמה הוא שונה ממיילים, פורומים ווויקי.
3. הבלוג צריך להוות חלק אינטגראלי מתהליך הלמידה.
4. ניתן לנצל את הבלוג לדיון ושיתוף בחומרים הקיימים או במקורות מידע נוספים. ייתכן ויש להפנות את הסטודנטים לאותם מקורות ולייעץ כיצד לנהל את המידע.

blended learning 2

אני ממשיכה לחקור את המושג. ההצעה שלי למושג בעברית הייתה קרובה מאוד. השם בעברית הוא למידה משולבת תקשוב. שמות נוספים הם למידה משולבת ולמידה מעורבת. טרם מצאתי תשובה לצורה בה מודדים את מידת התקשוב.

חווית למידה

הנה וידיאו (לא הגירסה המקורית) לשיר של בילי ג'ואל, שנתקלתי בו במקרה. שילוב הטכנולוגיה בשיעור וניצולה למטרות לימוד הופכים את הלמידה למשמעותית וחוויתית . ממליצה לקרוא את התגובות של הצופים בוידיאו. ניתן לראות עד כמה נהנו ובאיזה מגוון רחב של שיעורים הוא שולב. (היסטוריה, ספרות, מדעים...). מצרפת תגובה שריגשה אותי במיוחד:
"I'm not a teacher, I'm actually an elementary student, but i like education in these ways. "

היסטוריה של השיר ופרשנות לאירועים המוזכרים בו ניתן למצוא ב Wikipedia

משוב לבלוג- הזמנה

אני מזמינה את עמיתי ללימודים ולעבודה, חברי, וכל קוראי הבלוג לתת הערכה לגבי תכני הבלוג, עיצובו, יישום הטכנולוגיה וכל הערה/הארה הנראית לכם רלוונטית. ליאת פרטוק, עמיתה ללימודים, תלווה אותי לאורך החודשים הקרובים. הינכם מוזמנים לקרוא גם את התיחסותה.

blended learning

במסגרת מטלה לימודית, התבקשתי לבחור מושג מתוך רשימה ולהגדירו למאגר מידע מסוג וויקי. בחרתי את המושג blended learning (או כמו שהופיע ברשימה – "בלנדד לרנינג"). רק התחלתי לקרוא חומר בנושא וכבר עולות לי שאלות. בפוסטים הבאים אשתף אתכם בתהיות ובגילויים.
שאלה ראשונה – איך נקרא המושג בעברית? האם בכלל קיבל הגדרה בשפת התנ"ך? טרם מצאתי את התשובה אז אזרוק רעיון – "למידה משולבת".
מה שהספקתי לקרוא עד עכשיו היה הגדרה של המושג מתוך דו"ח של Sloan-C- http://www.sloan-c.org/publications/survey/pdf/staying_the_course.pdf
אחוז הלמידה המתוקשבת הוא זו שמגדיר האם הקורס יחשב פנים אל פנים (0%), מסתייע בתקשוב (1-29%), משולב/בלנדד (30-79%) או מתוקשב (מעל 80%). ההגדרה מעלה אצלי שאלה שניה- איך מודדים את אחוז התקשוב? אחוז התכנים הנמצאים באינטרנט? אולי רק אלו שבאתר הקורס? האם מספר המטלות המתוקשבות מודדות את מידת התקשוב של הקורס? מספר הפורומים? כיצד מודדים מידת השתתפות הלומדים בפורום? האם אפקטיביות הלמידה בכל כלי נמדדת? איך?
מקווה למצוא תשובות בהמשך חקר הנושא.

לומדה 3

החלטות, דילמות, ושיקולים נוספים שעלו לי בזמן העבודה על פיתוח הלומדה:

· החלטתי שההוראות יכתבו בלשון רבים (ולא זכר) על מנת לתת כבוד למגזר הנשי. למרות שמדובר באחוז נמוך מאוד מקהל היעד, דווקא בגלל הישגיהן של אותן נשים שהגיעו להיות טייסות, ברצוני לשמור על שפה ניטרלית.
· אני בשלבים מתקדמים בכתיבת התכנים והמטלות. שמתי לב שיש צורך לעבור על הכל שוב ולהקפיד על עקביות בניסוחים ובהוראות.
· נושא בו אני עדיין מתלבטת קשור למידת פירוט ההנחיות. האם להסתפק באייקון "בדיקה" בסוף כל תרגיל או לכתוב בפירוט כי יש ללחוץ על 'בדיקה'? מה לגבי מסכים בהם קיים פופ-אפ? האם לסמוך על הלומד שיגלה אותם או לכתוב בפירוט כי יש ללחוץ על XX לקבלת פירוט/דוגמאות וכו'?
· מפתחת ההדרכה איתה אני עובדת, הציעה להוסיף ללומדה דמות מלווה. תפקיד הדמות (מורה/ טייס) להגיד את ההוראות בקול באנגלית. ההוראות באנגלית יתווספו להוראות הכתובות בעברית. האם מתן הוראות באנגלית תורם ללמידה? סביר להניח שלומד ישראלי יקרא את הכתוב בעברית. מאחר ומדובר ברכישת שפה ובעיקר מדוברת, ישנה חשיבות לכל הוראה שנאמרת בעל פה. יחד עם זאת, נראה לי שאם כבר מוסיפים דמות מדברת, אולי כדאי לנצל את אותה למטרה אחרת. למשל – מתן דגשים מעבר לטקסט הכתוב. יש לקחת בחשבון כי הוראה הנאמרת בע"פ אין דינה כהוראה כתובה. האם הלומד יזכור/יבין את התכנים הנאמרים בעל פה? אולי דווקא השונות של הכללים הנאמרים בקול, היא זו שהופכת אותם לבולטים ונתפסים בזיכרון טוב יותר.

כמה פרטים מעניינים על Blogger

בשיטוט בתוך האתר של בלוגר (http://buzz.blogger.com/), החוגג 10 שנים בחודש הבא, מצאתי כמה פרטים מעניינים. הנה התרגום:

• בכל דקה בכל יום נכתבות בבלוגר 270,000 מילים.
• מיליוני אנשים סביב העולם משתמשים בבלוגר לפרסם את הבלוג שלהם בכל שבוע.
• כמעט שני שליש מהתנועה בבלוגר מגיעה מחוץ לצפון אמריקה (ארה"ב מס' 1 ואחריה- ברזיל, תורכיה, ספרד, קנדה ובריטניה). הערה אישית שלי- מעניין איפה ישראל הייתה ממוקמת לו היו מודדים את התנועה ביחס למספר האנשים במדינה.
• הספורט הפופולארי ביותר ע"י הבלוגרים באתר - כדורגל. יותר מפי 4 מבייסבול - ספורט מס' 2
  

לומדה 2

בחודש מאי, העליתי בפוסט שאלות בנושא פיתוח לומדה בנושא נהלי דיבור בקשר (נדב"ר) באנגלית. בפוסט הזה אעדכן לגבי ההחלטות.
מסקנה שהגעתי אליה בעקבות השאלות מנחה חלק גדול מההחלטות שלקחתי: הלומדה לא תחליף שיעור פרונטאלי אלא תקדים אותו. טייס/ת הנדרשים לדעת את נושא הנדב"ר, יבצעו את הלומדה ולאחר מכן יגיעו לשיעור השלמה בנושא. מטרת הלומדה לתת כללים ורקע. מטרת השיעור לתת דגשים, להשלים פערים, אם יהיו, ובעיקר לתרגל. התרגול יותאם לקהל היעד, דבר שקשה לעשות בלומדה בעלת קהל יעד מגוון (כלי טיס, ותק, ניסיון ויעדי טיסה שונים).
תשובות לשאלות שהעליתי בפוסט קודם:
1. עומק המידע לעומת משך ביצוע הלומדה: מספר הדוגמאות והתרגילים מוגבלים למינימום. השלמה תינתן בשיעור. בצורה זו, המסר והעיקרון יועברו אך לא יהפכו למייגעים.
2. מבחן עם ציון מעבר מחייב או רק תרגולים: לא יינתן מבחן. יש לסמוך על הלומד כי ינהג באופן בוגר ואחראי. רכישת הידע הינה אינטרס שלו.
3. לומדה בעברית או אנגלית: לטובת אותם בודדים בעלי רמת אנגלית נמוכה, הכללים, הוראות וכו' בעברית.
4. תרגול בקול ללא מיקרופון: הלומדה תכלול תרגולי דיבור למרות חוסר היכולת להקליט את הנאמר. הכנסתי הערה בתחילת הלומדה המסבירה כי לא ניתן לרכוש שפה ללא דיבור בקול בפועל. הדגשתי את חשיבות התרגול בקול למרות היעדר היכולת להקליט.

בפוסט הבא אציג דילמות חדשות.

HTML

במסגרת ניסיונותיי להבין וללמוד את עקרונות ה-HTML, קלטתי את אחת מהמצאות הטכנולוגיה הגדולות בעת האחרונה - הפרדת הצורה מהתוכן. זה נראה לנו ברור מאליו שהטקסט במסך ניתן לשינוי, אבל זה לא תמיד היה כך. זוכרים את המדפסת? טעות הקלדה עלתה לנו בנייר חדש, התחלת ההקלדה מחדש והרבה עצבים (עד המצאת נייר הטיפקס ששמים בין המקש לדף). בסוף העבודה, המוצר גמור ואינו בר שינוי. כתב קטן מידי? שימו משקפים. סוג האותיות לא יפה? זו מדפסת! אין עוד אופציות.
היום, אין בעיה לתקן את ההקלדה, ולא פחות חשוב – ניתן להתאים את הטקסט (תוכן) להעדפות האישיות שלנו (צורה)- גודל, צבע, הטקסט רץ על המסךועוד.
שפת הHTML לא המציאה את ההפרדה בין השניים, אבל פותחה בעקבות יכולת זו.
מההתנסות המועטה שלי עד עכשיו עם HTML, נראה כי לשפה כללים ברורים ומובנים. מעט הבנה והרבה תרגול יאפשרו רמת יישום טובה. הנה קישור לאתר המסביר באופן ברור כיצד לבנות אתר בעזרת HTML. http://www.webmaster.org.il/article.asp?id=403

איכות האינטראקציה

האם איכות אינטראקציה בין הלומדים תלויה במידת המכנה המשותף בינהם? עניין באותו נושא, רקע לימודי דומה, מטרה אחת, יכולים לסייע למידת הרצון של לומדים לשתף פעולה ולשתף אחד את השני. אולם, אולי דווקא השוני הוא זה שמעודד דיון, חשיבה ותובנות. שאלה זו עלתה במוחי בעקבות כתיבת רפלקציה על בניית יחידת לימוד מתוקשבת.

אחת הדילמות שנתקלתי בבניית היחידה מתייחסת לסדר וקצב ביצוע הפרקים. בתכנון המקורי, לא הייתה חשיבות לסדר וקצב ביצוע הפרקים, פרט לפרק מבוא ולפרק המסכם. לאחר שהחלטתי שהיחידה מהווה קורס עם מנחה ונדרשת התייחסות של עמיתים אחד לשני, הפכתי את סדר ביצוע הפרקים לליניארי ואת קצב ההתקדמות למחייב. בצורה כזו, כל הלומדים מתקדמים יחד באותו קצב ומתייחסים לאותן מטלות בו זמנית. האם ההחלטה הייתה נכונה?

אני חושבת שההחלטה נובעת מהיותי ילידת דור ליניארי. היום, אחד מיתרונות התקשוב הוא למידה עצמאית גם בפן ההחלטות – באיזה סדר ובאיזה קצב ללמוד. מצד שני, קצב וסדר למידה עצמאיים מעלים שאלה חדשה. אם כל לומד נמצא במקום אחר ביחידה בזמן אחר, מה איכות האינטראקציה בין הלומדים?

אולי בעצם, עיסוק באותו נושא מנקודות מבט שונות יכול להפרות את הדיון? תחושת הבטן שלי היא שנדרש בסיס משותף ממנו ניתן להתחיל דיון, אך דווקא השוני הוא זה שמקדם את הבניית הידע החדש. אם כולנו היינו חושבים זהה, לא היינו מגלים דברים חדשים ומתקדמים.

שיתופיות- תפקיד המורה 2

אני שבוע אחרי הבחינה. לא. תגובות המרצה בפורום לא העלו את מספר הסטודנטים ששיתפו בסיכומיהם. האם אני טועה בתובנה כי התייחסות מורה לחומרים של תלמידים מעודדת שיתופיות? אולי היה גורם אחר שהתערב ומנע מהסטודנטים לשתף? הנושא מעניין אותי. אמשיך לבדוק בקורסים הבאים.

הערכת עמיתים

באחד הקורסים התבקשנו להעריך מטלה של עמיתים.
לקראת הערכת המטלה אותה עלי להעריך, אני מתחילה לחשוש. מה אם העבודה לא טובה? בניגוד להערכת תלמידים, לא נעים להעריך עמית. אם רוב העבודה טובה ויש מעט דברים לשיפור, זה לא נורא. זה אפילו כיף. אבל מה אם הרוב דורש תיקון? אני ארגיש לא נעים מאותו עמית. עד כמה ההערכה אוביקטיבית? השאלה, דרך אגב, גם בכוון ההפוך, כלומר, עד כמה ההערכה כלפי אובייקטיבית?
הקושי מתגבר כאשר מדובר בהערכה מתוקשבת הגלויה לכל הסטודנטים. חשיפת חולשותיו של עמית בפני כולם אינה נעימה, גם אם היא מנוסחת בצורה עדינה וכביקורת בונה. הערכה כתובה, בניגוד למדוברת, קשה עוד יותר.
מחר אני מתחילה להעריך. אני בכוונה כותבת פוסט זה לפני שאני מסתכלת על המטלה. כולי תקווה כי המטלה תהיה מצוינת, אך אם לא, אני מקווה שאצליח לתת הערכה אובייקטיבית .

שיתופיות- תפקיד המורה 1

הזכרתי בעבר מספר יתרונות לשיתופיות בלמידה. הפעם אני רוצה להתייחס לפורום לימודי ולתפקיד המורה.
לקראת מבחן במשפטים עלה באופן משמעותי מספר הפוסטים בפורום קורס. חלקם נועד להוציא קיטור, חלקם נועד לברר מידע והיו מספר סטודנטים שהכניסו סיכומים לטובת חבריהם. כל ההיבטים חשובים ולשם כך נועד הפורום.
הופתעתי (ושמחתי) לגלות שגם המרצה נכנס לאתר ומעבר למתן תשובות לשאלות, הוא התייחס לסיכומים. הוא אמנם הסביר כי לא קרא הכל אך התייחס לשגיאות בהן נתקל, מידע מיותר או מידע ששם לב כי חסר.
אני לא בטוחה שישנה הגדרה גורפת לגבי דרישות המורה/מרצה בפורום לימודי. אני משערת שהדרישה משתנה ממוסד אחד למשנהו ומאוכלוסיה אחת לאחרת. כמו כן, יתכן ויהיו פורומים למטרות שונות- קבוצות דיון המיועדות לסטודנטים בלבד וקבוצות דיון בשיתוף/לווי המורה.
בעקבות התייחסות המרצה בפורום משפטים הגעתי למסקנה כי למרצה תפקיד חשוב בפורום לימודי. גם אם אין הגדרה מחייבת, יש לעודד מורים להתייחס לתכנים שתלמידים מכניסים לפורום. מעבר להערות והארות החשובים, התייחסות זו מעודדת תלמידים לשתף בחומרים שהכינו. העובדה שהמורה בודק, מגיב ומתקן מסייעת להתכונן למבחן ולבחון האם הידע שהלומד הבנה אכן נכון.
בסמסטר הקודם, התאפשר לנו להביא דף סיכום למבחן באחד הקורסים. בודדים הכניסו לפורום את הדף שהכינו. אותם סטודנטים משתתפים בקורס הנוכחי. למרות שנותר רק יום אחד לפני המבחן, מעניין אם הערות המרצה לסיכומים תעודד יותר סטודנטים להכניס את הסיכום שלהם.

להיתפס ברשת

פדיחה רצינית קרתה לי בשבוע שעבר. שקלתי להוציא את התמונה שלי מאתר Facebook כדי שלא יזהו אותי. שקלתי לשלוח מייל התנצלות לכל העם ואחותו. בסוף הגעתי למסקנה שלא זה ולא זה יעזרו. הפדיחה נעשתה. בעתיד אקרא את ההוראות טוב יותר. אבל כל הזמן מנקרת לי המחשבה – האם אני לא בסדר או שמא הצעות שונות ברשת בנויות בכוונה בצורה כזו שתאפשר טעות לטובת האחראי על האתר?
הנה הסיפור, תלמדו ותיזהרו:
לפני מספר ימים, קיבלתי במייל הזמנה להתעדכן בשלום חברי ב-Facebook . כשנכנסתי לאתר הופיעה רשימה של אנשים הנמצאים בפנקס כתובות במייל שלי ואפשרות להציע להם חברות. (זה מה שהבנתי מקריאה מהירה). סימנתי 3-4 אנשים בלבד ואישרתי. ככל הנראה לא קראתי את ההוראות נכון, לחצתי על מקש לא נכון...משהו לא היה נכון. כל מי שמופיע אצלי במייל וכנראה שגם כל מי שמשורשר במיילים שעברו דרכי, קיבל הצעה להצטרף לFacebook ולהיות חבר שלי. תושבת השכונה שאין לי מושג מה שמה ומעולם לא התכתבתי איתה במייל, פנתה אלי ומסרה לי שהצעתי לה חברות בFacebook . אני? היא זיהתה אותי לפי התמונה. אח"כ הגיעו עוד אישורים לחברות.
מילא, מי שחבר או שכן, יחשוב שאני נואשת למצוא חברים. אבל לשלוח הצעה כזו לאנשים שאני לא מכירה? למרצים, מנהלי בי"ס, אנשי מקצוע בכירים שאולי החלפתי איתם מייל בעבר? לדעתי זה לא אתי להציע להם חברות ובטח לא לשווק להם את האתר.
בינתיים, אני מפיצה את הסיפור בתקווה שאמנע מעוד מישהו פדיחה דומה ומקווה שזו באמת טעות שלי ולא הטעיה מכוונת.

פיתוח לומדה

בחודשים האחרונים אני עובדת על פיתוח לומדה בנושא נהלים בינ"ל לדיבור בקשר (טייס-פקח/בקר). בעקבות הלימודים אני יותר מודעת להיבטים של למידה מתוקשבת. הנה מספר דילמות שנתקלתי בהן השבוע במסגרת פיתוח הלומדה:
1. מצד אחד אני רוצה שהלומדה תספק מידע מעמיק, מלווה בהסברים ודוגמאות. מצד שני, ככל שהמידע מעמיק יותר ומספר הדוגמאות גדול יותר, זמן ביצוע הלומדה מתארך והופך את הלומדה למייגעת. איך מוצאים את שביל הביניים?
2. מיומנות דיבור בקשר, כמו כל מיומנות, הינה עניין של תרגול. כמה תרגילים נכון לשים בלומדה? גם כאן עולה הדילמה לגבי הזמן הנדרש מהלומד לצורך ביצוע הלומדה.
3. האם להכניס בסוף מבחן מחייב ציון עובר או רק תרגולים?
4. מעבר להכרת הנהלים, אחת ממטרות הלומדה היא ללמד מושגים באנגלית תעופתית. האם הנהלים, הרקע וההסברים בלומדה צריכים להיות באנגלית? מצד אחד, לומדה באנגלית תעשיר את האנגלית הכללית והמושגים התעופתיים של הלומד. מצד שני, לומדה באנגלית תקשה על אלו שרמת האנגלית הכללית שלהם נמוכה ותסיט את הריכוז שלהם מהעיקר.
5. אחת מהמיומנויות החשובות שהלומדה נועדה ללמד ולחזק היא דיבור. מסיבות שונות, לרוב הלומדים אין מיקרופון (וגם לא יהיה) ולכן לא תהיה אופציית הקלטה. עד כמה נכון ויעיל לשים תרגולים בהם הלומד מתבקש להגיד מושגים בקול או לענות בקול לפקח/בקר? האם הלומד באמת ידבר ל"מחשב" או רק יחשוב על התשובה בראש?

שאלות אלו ועוד יוצרות אצלי את ההבנה כי לא ניתן להשיג את כל המטרות אותן הגדרתי ללומדה וכי יש לשקול מחדש מהן המטרות החשובות ביותר ועל מה צריך לוותר. האם לצמצם את קהל היעד? האם לפרק את הלומדה למספר לומדות מעמיקות יותר? כמו כן אני צריכה להבהיר לעצמי מה יהיה ייעוד הלומדה. האם היא מחליפה הדרכה F2F או תשלים הדרכה כזו? אם מדובר בהשלמה, האם הלומדה תבוא לפני או אחרי ההדרכה הפרונטאלית?
אלו השאלות שעלו לי השבוע בנושא הלומדה. עדכון לגבי ההחלטות ודרכי הפעולה שבחרתי יפורסמו בפוסטים עתידיים.

טכנולוגיה

בלימודים התבקשנו לכתוב "מהי טכנולוגיה בשבילי..."
אני רואה בטכנולוגיה אוסף של כלים ואמצעים שנועדו להקל על חיינו. הטכנולוגיה משפיעה על כל תחום בחיינו. רשימה חלקית: רפואה, תחבורה, כלכלה, תקשורת בכלל ותקשורת בין אנשים בפרט וכמובן...לימודים.
טכנולוגיה בהיבט הלימודי: בעבר הרחוק הידע היה שמור אצל ראש השבט, זקני הכפר ומלומדים יחידי סגולה. המצאת טכנולוגיית הדפוס גרמה למהפכה ואפשרה שיתוף והפצת מידע לקהל הרחב. התלות באותם יודעי דבר הלכה ופחתה. הוקמו אוניברסיטאות והמקצועות הנדרשים השתנו מקצה לקצה.
בשנים האחרונות התחוללה, ועדיין מתחוללת, מהפיכה טכנולוגית נוספת – המחשב והאינטרנט.
המחשב מאפשר זמינות למגוון מקורות מידע עצום ללא מגבלת זמן ומקום. אופני הייצוג של המידע השתנו וכעת ניתן להציג נתונים בדרכים מגוונות בקלות רבה. שינויים אלו מקלים על הלמידה באופן משמעותי ועבור אוכלוסיה רחבה אף הופכים אותה לאפשרית, למשל לקויי למידה שאופני ייצוג מסוימים אינם מתאימים להם או מוגבלים פיזית שאינם מסוגלים לצאת ללימודים.
הטכנולוגיה החדשה מספקת אמצעים לתקשורת בין הגורמים השונים היוצרים למידה: לומד- מורה- תוכן. קלות הקשר בין שלושת גורמים אלו מעודדת ומסייעת ללמידה. אני רואה בעידן השיתופיות את שיא הטכנולוגיה והיכולת להבנות ידע.
שנוי משמעותי נוסף כתוצאה מטכנולוגיית המחשב והאינטרנט הוא הלמידה הלא –פורמאלית: סביבות למידה מסוגים שונים למטרות שונות ואוכלוסיות שונות שלא היו קיימים בעבר החל מפורומים להחלפת מידע, דרך אתרים להעשרת הידע בנושאים שונים ועד לקורסים אוניברסיטאיים דרך הרשת.
כמו מהפיכת הדפוס, גם מהפיכה זו משנה סדרי עולם. בהקשר הלימודי, תפקידי בית הספר בכלל והמורה בפרט משתנים. הקשיים, החששות והפחדים מעכבים רבים אך מערכת החינוך משתנה. אמנם לאט יותר מהחברה כולה, אבל אפשר לראות סממנים של לימודים ותקשורת (בין גורמי מערכת החינוך השונים) מתוקשבים.

פודקאסט ו YouTube

לאחרונה דיברנו בשיעור (ובפורום קורס) על הפודקאסט. תקציר המסקנות: כלי חינמי, קל ללמידה, פשוט להפעלה, נחמד ויעיל וניתן ליישום למטרות שונות. למשל, ניתן להוריד הסברים לאתרי טיולים בארץ ובחו"ל, אפשר להוריד הרצאות בנושאים המענינים אותנו ולשמוע בזמן נסיעה, צעידה או סתם על המגבת בחוף הים (עוד מעט קיץ...). למרות יתרונות אלו ואחרים, ולמרות זמינות התכנים במגוון נושאים רחב והשחרור ממגבלת הזמן והמקום, נראה כי כלי זה לא תפס תאוצה (רובנו אף לא שמע עליו לפני הקורס).
כנראה שהסיבה לחוסר ההצלחה נעוצה בקיומם של כלים המשלבים בחוויה חוש נוסף, ראיה. דוגמא בולטת היא YouTube. גם כלי זה חינמי, קל ללמידה, פשוט להפעלה, נחמד ויעיל וניתן להורדה ולשימוש במקום ובזמן שהמשתמש בוחר (DVD נייד, MP4). העלאת תכנים קצת יותר מורכבת, אך החוויה הכוללת שמיעה וראייה יותר עצומה.
שפת הגוף מהווה 60% מכלל התקשורת בין בני אדם (אתר ויקי-קיי של מכללת קיי) . לי נראה כי היעדר 60% אלו בפודקאסט, עושים את ההבדל בין שני הכלים. יתרון נוסף לYouTube הוא יכולת ההמחשה. לא רק מדברים על הדברים, אפשר גם להראות ולהדגים.
לא בטוחים? הנה הסבר על הפודקאסט באתר YouTube. בחרתי בהסבר ללא צילום של הדובר. תשפטו בעצמכם, האם בכל זאת הייתם מעדיפים רק לשמוע?

להשאר מעודכן

אחד הדברים הכייפים בלימודים זה החשיפה ליישומים החינמיים השונים הקיימים אצלנו במחשב- הן למטרות חברתיות והן למטרות לימודים ועבודה. המגוון עצום והאפשרויות אין-סופיות. צריך רק זמן להתנסות ולהכיר.
באחד השיעורים האחרונים שאלה מישהי איך אנחנו אמורים לדעת על קיומם של יישומים אלו? רובנו, ואני בינהם, לא הכרנו את Twitter, Flickr, igoogle, Delicious, Google Docs ועוד. כנראה שהסביבה שלנו (המורכבת מהדור שלנו?) פחות מכירה ומשתמשת ביישומים אלו. לרגע עלה בי החשש שעם סיום הלימודים אני שוב נידונה להתקע במקום בו אני נמצאת. אמנם מקום מתקדם יותר מזה שהייתי בו לפני הלימודים, אבל בקצב שהטכנולוגיה מתקדמת, גם מקום זה ייחשב תוך שנה ל"עולם של פעם".
לא! יש שינוי מהותי במקום שבו אני נמצאת היום לעומת זה שהייתי בו לפני חצי שנה. זה לא הידע החדש והכרת מספר רשתות חברתיות. זה האמונה בעצמי. זה האומץ לנסות טכנולוגיה חדשה, להתמודד עם אחד הפחדים הגדולים שלי ולהצליח. את רוב היישומים ניסיתי לבד. פיענחתי לבד איך זה עובד, נרשמתי, יצרתי קשרים ואני משתמשת בהם ביום יום לצרכים אמיתיים. אם הצלחתי עד עכשיו, אני אצליח גם בעתיד. זה עוזר שיש מי שמספר לנו על היישומים, אבל הכוח בידינו. גם כשנסיים את הלימודים נוכל לבדוק מה חדש. נוכל להתנסות ולראות מה מתאים לנו.
על מנת להתעדכן מה קורה עם החברים, מה קורה בעולם האקדמי, מה קורה בעבודה, עלינו להתעדכן גם ביישומים החדשים.
אם יש לכם יישום חינמי ממש שווה, שתפו אותי. אני כבר אדע איך להשתמש בו.

קושי בשיתופיות

הבלוג הוא סוג של יומן פתוח. כולם רואים. הוא לא נועד למטרות לימוד, אך הפומביות שלו מאפשרת קידום תהליכים לימודיים. היום, ישנם אמצעים רבים בהם ניתן לשתף את העמיתים ללימודים. במגמת הלימודים שלי, מעבר לבלוגים (כדוגמת זה שאתם קוראים), יש פורומים ומערכת HighLearn . אחת הסיבות לפומביות של תהליך הלמידה היא למידה מאחרים. חבל שנחזור על אותן טעויות. הרבה נכתב על החשיבות שבשיתופיות ואני באמת מרגישה שאני לומדת מצפיה במטלות של עמיתי, בתכנים שעמיתי מכניסים למאגרי מידע ולפורומים, ומתגובות שהם מקבלים.
יחד עם כל היתרונות הנפלאים, שבטח אתייחס אליהם בפוסט אחר, קיים קושי אחד שאני לא זוכרת התייחסות אליו במקורות שקראתי.
אם עד עידן השיתופיות (web 2.0) היה מספיק לקרוא פריטי ביבליוגרפיה ומקורות מידע (שגם הם אינסופיים בעידן הרשת), עם פתיחת תהליכי הלמידה של עמיתי ללימודים לעיני כולם, נפתחו בפני עוד מקורות מידע החיוניים להצלחתי במטלות ובלימודים. נשמע מצוין. אבל... מתי מספיקים את כל זה?! ורגע, לא פחות חשוב- עלי למצוא זמן לקרוא גם את התגובות שהמרצים נתנו. מדובר בעיקר במטלות הדורשות מיומנות שאינה מוכרת והלמידה מתרחשת תוך כדי עשיה. שתי דוגמאות לכך הן בניית יחידת לימוד מתוקשבת במלואה וניתוח אתרים ברשת. במקרים רבים, לא ניתן להבין את הערות המרצה אם לא קוראים את העבודה עצמה. פתיחת כל עבודה ו"חיטוט" בדפים השונים שלה גוזלים הרבה מאוד זמן ולעיתים יוצרים תסכול. לא ניתן לדעת מראש לאיזה סטודנט יש הערה מאירה הרלוונטית לצרכים שלי ולאיזה סטודנט אין הערות רלוונטיות כלפי. אם כבר עברתי על הרוב, הרי שאצטרך לחזור ולהתעדכן. ברור שלא חייבים לפתוח כל עבודה, אבל לפרפקציוניסטית כמוני יש חשש שאולי פספסתי הערה ממש "שווה" או רעיון של עמית שיכול לסייע לי. אם לברור את העבודות שאני קוראת, איך בוחרים מראש את העבודה ממנה אלמד הכי הרבה? אני משערת שעם הזמן אלמד להתמודד עם הקושי ואמצע פתרון. מבטיחה לשתף אתכם. עד אז, אשמח להצעות.
להתראות בפוסט הבא.

האדם והמחשב

במסגרת מטלה על השימוש ביו טיוב למטרות הוראה (סמסטר קודם), נתקלתי בגירסה קודמת של הסרטון של פרופ' Michael Wesch בנושא האדם והמכונה (המחשב). עם פתיחת הבלוג, התבקשתי לצרף קישור לאתר כלשהו ומיד חשבתי על הסרטון של פרופ' ווש. לשמחתי גיליתי שיש גירסה מעודכנת וסופית. אני בוחרת לשתף אתכם בסרטון (4 וחצי דק') כי הוא ממחיש הרבה מאוד דברים שלמדתי או שהתיחסנו אליהם בלימודים עד עכשיו.
על קצה המזלג (חלק מהדברים אני באמת יודעת רק על קצה המזלג), ולפי סדר הופעתם, העשרתי את ידיעותי ב: ההבדלים בין טקסט על הנייר וטקסט דיגיטלי, מה זה היפרטקסט, RSS, בלוגים, כלים שונים לארגן ולנהל מידע, יישומים בגוגל, יו טיוב, הכרת היכולת לעשות meshup למספר מאגרי מידע, תיוג, web 2.0, הדגשת העניין שהמחשב מאפשר לא רק חיבור בין טקסטים אלא גם בין אנשים, וויקיפדיה, רשתות חברתיות, שאלות לגבי זכויות יוצרים, זהות, אתיקה, פרטיות ועוד.
בכל פעם שאני צופה בסרטון אני מגלה עוד מידע ופרטים שהתיחסנו אליהם בלימודים ושלא שמתי לב אליהם קודם או שלא הכרתי קודם.

בפוסטים שלי בטח אתייחס לתחומים האלו וכיצד הם שינו ומשנים את ההדרכות שלי, את ניהול המידע שאני מרכזת במסגרת עבודה שלי, את התפיסה שלי כלפי הוראה ולמידה.
אני ממליצה לכם לצפות באתר, גם אם השפה קשה והוא רץ מהר (בשביל זה יש פאוז).

מטרת הבלוג

הבלוג מהווה פורטפוליו דיגיטלי למטרות לימוד. בלוג למידה. כאן תהיו עדים להתפתחות והתקדמות שלי בתחום טכנולוגיות מידע, פיתוח וניהול הדרכה.
אני לומדת תואר שני בטכנולוגיות ידע ותכנון לימודים (תואר שני בחינוך). במסגרת הלימודים אני נחשפת לאתרים, תוכנות, אמצעי הוראה מתוקשבים וכו'. בבלוג אשתף אתכם בהתלבטויות, מטלות, תובנות ועוד שאני נתקלת בהם בזמן הלימודים ובמקום העבודה שלי (מורה לאנגלית תעופתית) לאור הידע החדש שאני צוברת.
נפגש בפוסט הבא!

ברוכים הבאים לבלוג

ברוכים הבאים לבלוג שלי. מקווה שמעבר לרווח שלי בבניית הבלוג, גם אתם תהנו ותפיקו ממנו תועלת.
דפנה