הטכנולוגיה מביאה קידמה ובדרך כלל מעלה שאלות שיש לתת עליהן את הדעת. שאלות שעלו לי לאחרונה קשורות לשימוש במחשב נייד בשיעור.
כסטודנטית בעצמי, אני רואה הרבה יתרונות לישיבה בשיעור עם מחשב נייד. אפשר לסכם במחשב, להכניס הערות מהשיעור למצגת קיימת, לחפש ברשת נושאים שעולים בזמן השיעור (ובכך לקדם את הדיון) ועוד לא הזכרתי את היתרונות ללקויי למידה.
כסטודנטית בעצמי, אני רואה הרבה יתרונות לישיבה בשיעור עם מחשב נייד. אפשר לסכם במחשב, להכניס הערות מהשיעור למצגת קיימת, לחפש ברשת נושאים שעולים בזמן השיעור (ובכך לקדם את הדיון) ועוד לא הזכרתי את היתרונות ללקויי למידה.
יחד עם זאת, קיימת הסכנה של איבוד הקשר עם הנעשה בשיעור. הפיתוי לשוטט או לעסוק בדברים אחרים גדול מאוד. גם אני כבוגרת ואחראית, מוצאת עצמי לפעמים שקועה במחשב בדברים שאינם קשורים להרצאה (אני כותבת פוסט זה במהלך שיעור...). האם תלמידים צעירים ידעו לעמוד בפיתוי? האם לאפשר להם את הבחירה הזו? למידה מתוקשבת מעבירה את האחריות ללומד. האם גם לאחריות הזו התכוונו?
שאלה נוספת: אחד היתרונות של למידה F2F זה הקשר הישיר, המבט בעיניים... כשהלומד (צעיר או מבוגר) יושב בכיתה מול המסך - האם מתקיים הקשר הזה עם המורה/מרצה?
השאלות האלו רלוונטיות גם לכלי טכנולוגי שלאחרונה החל לשמש ללמידה- הטלפון הסלולארי.
פוסט בנושא כתבה חברה ועמיתה ללימודים, רינה.
רשומות
שלום רב דפנה,
השבמחקאני מצטרפת ומסכימה שמחשב נייד יכול ותורם הרבה ללמידה העצמית במהלך השיעור.
בנוסף אני מצטרפת לכך שמידי פעם הקשר בין המורה לתלמיד "נאבד" ברגע שיושבים עם מחשב נייד.
נהנתי מאוד לקרוא את הבלוג שלך ושלמוע את דעתך על השנוא.
שיהיה ערב מצוין.
שרון סטודנטית לחינוך חברה וקהילה.
תודה שרון,
השבמחקאני משערת שכל עוד התלמיד ישב בכיתה עם מחשב, לא נוכל לדעת במאת האחוזים, מה קורה במסך שלו. אני מקווה שעם הזמן נדע למצוא את הדרך להפוך את השיעור לכזה שידרוש מהלומד לעסוק רק בלמידה הן מתוך אחריות אישית והן מתוך עניין ואתגר.
דפנה