דיון מתוקשב לעומת דיון F2F

במחקר של Newman ושותפים מאוניברסיטת בלפסט שבאירלנד, נערכה השוואה בין עומק החשיבה הביקורתית בדיון מתוקשב לבין זה שבדיון F2F. הדיונים המתוקשבים היו א-סינכרוניים. המסקנה העיקרית במחקר הייתה כי החשיבה הביקורתית בדיונים מתוקשבים מעמיקה יותר באופן משמעותי מאשר בדיונים F2F, אולם בדיוני F2F הועלו יותר רעיונות חדשים. בין השאר נמצא גם כי סגנון הכתיבה בו השתמשו הסטודנטים בדיון המתוקשב, היה דומה יותר לכתיבת נקודות במאמר מאשר לשיחה מדוברת. אחת הסיבות המוצעות ע"י החוקרים למספר רעיונות חדשים קטן יותר בתקשוב, היא החשש מביקורת עצמית לפני "התחייבות כתובה".
אופן ביצוע המחקר אינו מאפשר הכללה אך הוא מציע כלים טובים לבחינת עומק החשיבה הביקורתית. בין הנושאים הרבים אותם כדאי היה להמשיך ולחקור בנושא, היה מעניין לבחון את סגנון הכתיבה בדיון א-סינכרוני וסינכרוני היום. נראה לי כי התהליכים שעברנו מאז ביצוע המחקר, ב-1996, בעקבות הדוא"ל, המיסרונים, טוויטרים וכדומה, שינינו את סגנון הכתיבה שלנו ואת תפיסת המילה הכתובה. נראה לי מידת החשש מכתיבה קלילה ולא מחייבת ומהבעת רעיונות חדשים בפומבי, פחתה בשנים האחרונות.