יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

ההסטוריה של המדינה בגודל של SMS

כפי שאומר יורם טהרלב, הצעירים של היום לא הולכים לקרוא את ההיסטוריה שלנו עד שמישהו יצמצם אותה לגודל של SMS. אז הוא קיצר לנו אותה לשתי דקות. אפשר להתחיל את הצפיה בשניה ה50 של הסרטון.
מורים להיסטוריה, מחנכים- תראו לילדים והשיעור נראה אחרת.
תנו לתלמידים למצוא איזה מהאירועים המוזכרים הכי מדבר אליהם ולחפש עליו חומר, תנו להם לערוך את האירועים על ציר הזמן, תנו להם להלחין מוזיקה למילים, תנו להם לכתוב שיר דומה... רק אל תעמדו ותרצו כמו שהמורים שלי עשו.

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

ספרים דיגיטאליים - מעצבים, לא כותבים

אחת הבעיות שליוו את המעבר מהוראה מסורתית להוראה מתוקשבת (ואולי אף היוו את הכישלון או תחושת ה"אין הבדל מובהק") הייתה המרת התכנים לדיגיטאליים ללא שינוי בפדגוגיה.
בשנים האחרונות החלה להתפתח תעשיית הספרים המקוונים. גם בספרים, המעבר החל עם המרת הטקסטים על הנייר לטקסטים דיגיטאליים. לייצוג החדש יתרונות רבים כגון יכולת להתאים גודל וסוג גופן להעדפה אישית, אפשרות לגרסה קולית, יכולת לסמן קטעים בטקסט, להוסיף הערות ואף לשתף בהן. אולם, על מנת לנצל את מלוא הפוטנציאל של הטכנולוגיה וליצור סביבת למידה משמעותית, השינוי בספר דיגיטאלי לימודי חייב להיות מעבר לייצוג. כמו בכל סביבת לימוד מתוקשבת נכון, גם על הספר להיכתב מראש כספר מקוון.
באוגוסט יצא בפא"ר (מאגר ספרי לימוד אקדמיים מקוונים) הספר האלקטרוני הראשון אשר עוצב במיוחד ללמידה מתצוגה דיגיטאלית ובו נלקחו בחשבון שיקולים פדגוגיים ועיצוביים. הספר "עקרונות בעיצוב סביבות למידה ממוחשבות" של פרופ' יורם עשת וד"ר רונן המר מכיל קישורים ישירות למאמרי הקורס, לאתרים נבחרים באינטרנט, ולמאגר הרצאות שהוכנו במיוחד עבור הקורס.
כולי תקווה כי כשילדי יגיעו לאקדמיה, כל ספרי הלימוד יהיו מקוונים ומעוצבים מראש ככאלו, וכי נכדי (לצערי אני לא רואה את זה קורה קודם) ילמדו מספרים כאלו ביסודי.

יום רביעי, 16 בדצמבר 2009

עת הדעת- תגובות

לפני כשבוע הוצגה בחדשות תוכנית לימודים המשלבת לומדות בשם "עת הדעת." הרבה מעמיתי ללימודים התייחסו לנושא בהתלהבות וציפייה. אני מצרפת קישור לבלוג הדן בנושא ומציג הרבה נקודות טובות למחשבה לגבי התוכנית.
שווה לקרוא את הפוסט ואת התגובות.

יום שישי, 11 בדצמבר 2009

אין תחליף למורה ולגיר?

לפני כשבועיים התקיים במל"א פורום בנושא חינוך ותקשוב. עמיתה ללימודים, ליאת, כתבה פוסט בנושא והתיחסה לדבריו של פרופ' אבנר זיו שאמר שאין תחליף למורה עם הגיר.
אני לא יודעת אם פרופ' זיו התכוון למורה עם הגיר במשמעות המילולית או לרעיון שצריך מתווך בין הלומד לתכנים. האם את הלוח והגיר יכולים להחליף מסך מחשב? האם המורה חייב להיות בכיתה? האם האינטראקציה חייבת להיות סינכרונית?
פרופ' דב גולדברגר פתח את הכנס בצמד מילים "הצורך באיזון". כשפרופ' אבנר זיו אמר שאין תחליף למורה עם הגיר, הייתי רוצה להאמין כי הוא מכיר ביתרונות של הטכנולוגיה, אך מאמין כי היא לא מחליפה את האדם. יש צורך באיזון. המחשב עוזר לנו ללמוד, אך לפעמים אנשי הוראה מנחים, מכוונים, מסייעים ומקדמים את הלמידה.
בהוראה פורמאלית הלמידה מכוונת ומטרתה מוגדרת עבור הלומד (על ידי הארגון/המוסד החינוכי). במקרים אלו אין למורה תחליף, יש לו תפקיד חדש. עליו לתכנן ולעצב את הלמידה. יתכן והוא יבחר ללמד דרך הרשת, לנצל ידע של עמיתים ללמד אחד את השני, ויתכן כי יבחר ללמד F2F. על המורה למצוא את האיזון הנכון בין למידה מסורתית, שם המורה ילמד עם הלוח והגיר, לבין למידה מתוקשבת. זה יעשה בהתאם למטרות הלמידה, קהל היעד והסביבה הלימודית.
בעקבות הרשת ובעיקר ווב 2.0, התפתחה גם הלמידה הלא פורמלית. אנשים מלמדים אחד את השני. ניתן ללמוד לבנות ארון מסרטון ביו טיוב, ללמוד לבנות אתרים בעזרת אתר המיועד לנושא ואפשר ללמוד להתמודד עם בעיות חברתיות מפורום העוסק בתחום. גם זו למידה, אך יש תחליף למורה.

מבנה הידע האנושי בעידן החדש

השבוע פורסמה כתבה בנושא מבנה הידע האנושי והיחס אליו בעידן החדש. הכתבה מרתקת (מחזירה אותי לקורס של יפה בן עמי) ומעלה מספר נקודות מעניינות:
מבנה הידע שבעבר קוטלג על פי מומחים בעלי הסמכות, הפך לשוויוני בו העם ממיין ומתייג וניתן לתת מספר תגים לאותו פריט.
בחירת הספרים המקוונים והקריאה בהם תשתנה לחלוטין. הבחירה בספר תיעשה בעקבות קישור לקטע פופולארי בספר ולא בעקבות כריכה מושכת. לקטעים שונים בספר יהיה קישור לדיון בקטע.
הכותב שוב מעלה את השאלה האם הרשת והיישומים החדשים הופכים אותנו לחכמים או טיפשים יותר. התשובה- תלוי את מי שואלים והכותב מציג מספר תשובות.
ממליצה לקרוא את הכתבה ואת התגובות אליה.

יום חמישי, 10 בדצמבר 2009

למידה ו i-phone

היום הושק ה i-phone בארץ וממש במקרה הבוקר נחשפתי ליישום של המכשיר ללמידה.
תלמיד שלי (מבוגר) סיפר לי כי הוא משתמש ב i-phone לתרגם מילים שאינו מבין או שחסרות לו במהלך שיחה או קריאת חומר מקצועי.
הרבה פעמים אנחנו נתקלים במידע חסר ולרוב לא נחפש אותו כשהסתיימה המשימה בה נדרשנו למידע. חיפוש המידע בזמן אמת, יישומו ושילובו במשימה, מהווים למידה אפקטיבית שלדעתי תשאר לטווח ארוך. הסלולארי, שהיום מתפקד כמחשב, מהווה כלי מצוין למטרה זו ובכך מקדם למידה בכל מקום ובכל זמן.

יום רביעי, 9 בדצמבר 2009

מחשב נייד בכיתה

הטכנולוגיה מביאה קידמה ובדרך כלל מעלה שאלות שיש לתת עליהן את הדעת. שאלות שעלו לי לאחרונה קשורות לשימוש במחשב נייד בשיעור.
כסטודנטית בעצמי, אני רואה הרבה יתרונות לישיבה בשיעור עם מחשב נייד. אפשר לסכם במחשב, להכניס הערות מהשיעור למצגת קיימת, לחפש ברשת נושאים שעולים בזמן השיעור (ובכך לקדם את הדיון) ועוד לא הזכרתי את היתרונות ללקויי למידה.
יחד עם זאת, קיימת הסכנה של איבוד הקשר עם הנעשה בשיעור. הפיתוי לשוטט או לעסוק בדברים אחרים גדול מאוד. גם אני כבוגרת ואחראית, מוצאת עצמי לפעמים שקועה במחשב בדברים שאינם קשורים להרצאה (אני כותבת פוסט זה במהלך שיעור...). האם תלמידים צעירים ידעו לעמוד בפיתוי? האם לאפשר להם את הבחירה הזו? למידה מתוקשבת מעבירה את האחריות ללומד. האם גם לאחריות הזו התכוונו?
שאלה נוספת: אחד היתרונות של למידה F2F זה הקשר הישיר, המבט בעיניים... כשהלומד (צעיר או מבוגר) יושב בכיתה מול המסך - האם מתקיים הקשר הזה עם המורה/מרצה?
השאלות האלו רלוונטיות גם לכלי טכנולוגי שלאחרונה החל לשמש ללמידה- הטלפון הסלולארי.
פוסט בנושא כתבה חברה ועמיתה ללימודים, רינה.

יום שבת, 5 בדצמבר 2009

מגמות בלמידה משולבת- יישום המחקר בעבודה

Curtis J. Bonk ועמיתיו ערכו מחקר מקיף בנושא כיוונים עתידיים של למידה משולבת תקשוב בהשכלה הגבוהה ובמקומות העבודה.
הממצאים במחקר מראים כי למידה משולבת אינה אופנה חולפת אלא מגמה קבועה ומתחזקת.
על סמך מחקר זה ומקורות ספרותיים נוספים אני משנה את המתכונת בקורס אותו אני מלמדת (נהלי דיבור בקשר בטיסה - באנגלית). להלן מספר נתונים מהמחקר והשפעתם על מתכונת הקורס החדשה.

הטכנולוגיה הצפויה להשפיע במידה הרבה ביותר על למידה מקוונת בארגון היא מערכת לניהול ידע. במתכונת החדשה ישולבו מאגרי ידע (כגון מצגות) משימות ומבדקים במערכת מסוג ניהול ידע- HighLearn.

המגמות, אותן צופים החוקרים בלמידה משולבת, אשר רלוונטיות לקורס שלי ואותן איישם הן:

למידה אישית יותר ומותאמת לסגנונות וצורות למידה שונים. המתכונת החדשה תעשה שימוש במספר כלים להוראה ובאופני ייצוג שונים.

מועד הלימוד אינו תלוי לוח השנה. התכנים יהיו זמינים כל הזמן. בתחילת הכשרתו הלומד יעבור קורס בסיסי ולאחר שיצבור ותק בתפקיד, יוכל להעמיק את הידע בהתאם לצרכיו וצרכי המערכת (למשל צורך לטוס ליעדי טיסה חדשים בעולם).

אותנטיות גדולה יותר ותרחישים מהעולם האמיתי. במסגרת המבנה החדש של הקורס ישולב מאגר עם קטעי שמע אותנטיים אליהם יוכל הלומד להתייחס ואיתם לתרגל. כמו כן, תינתן רשימת אתרים מומלצים, שם ניתן לשמוע תקשורת בזמן אמת ביעדים שונים בעולם (לא ניתן ליצור קישור כי הרשת פנימית לארגון).