קהל יעד

שתי שאלות מהותיות מעסיקות אותי לאחרונה בהקשר הבלוג.
הראשונה- למי אני כותבת את הבלוג? האם זה תיעוד תהליכי למידה ומחשבות עבור עצמי? אולי קהל היעד הוא עמיתים ללימודים והמטרה היא שיתופיות בתכנים ובשאלות העולות מנושאי הלמידה? האם הבלוג מיועד לשיתוף עמיתים מהעבודה? אז למה בכלי פומבי? האם קהל היעד שלי כולל את כלל אנשי הרשת המתעניינים בלמידה מתוקשבת? אולי כלל האנשים...?
שאלה שניה נובעת מהראשונה – האם עלי להתאים את התכנים וצורת הכתיבה לקהל היעד? בחירת התכנים, סגנון הכתיבה (מזמן התייחסות או רק מציג עובדות), בחירת המושגים וניסוח (ידע קודם של הקוראים), אורך הפוסט ועוד מושפעים מקהל היעד.
איך אני כותבת ולמי? אני אחשוב על זה ואפרסם בפוסט הבא.

blended learning 3

זהו. יש הגדרה. אתם מוזמנים להכנס ולקרוא - http://www.e-learning.co.il/home/vocabulary.asp?q=%D7%9C
אתם גם מוזמנים להגיב אם נראה לכם שיש להוסיף/לשנות את ההגדרה.

אחריות הלומד

טכנולוגיות ידע דורשות מהלומד לקחת אחריות ללמידה. מאיזה גיל ניתן להעביר את האחריות ללומד?
אני חושבת שהתשובה תלויה בעיקר בלומד ובסביבה בה הוא חי (תרבות למידה), אך אם יש להגדיר כלל גורף, נראה לי שהתשובה היא בגיל הרבה יותר צעיר מכפי שנעשה בפועל.
להעברת אחריות אפקטיבית יש להקפיד על שלושה דברים:
1. ידע וכלים. יש להבהיר ללומד מה מצופה ממנו (ומה ההשלכות של אי ביצוע) ולתת לו את הכלים לעשות זאת. למשל, לוודא שהילד יודע להכנס לאתר בית הספר, כיצד המידע בו מאורגן וכיצד לשלוף/להכניס תכנים. כמובן שהדרישות צריכות להתאים לגיל וליכולות הילד.
2. התאמה והדרגתיות. אין לצפות מילד לקחת אחריות מלאה מגיל קטן ובאופן מיידי. יש להתאים את מידת האחריות לגיל וליכולות ולהוסיף אחריות ככל שהילד מתנסה ומתבגר. למשל, בכיתה ג' ניתן לדרוש מהילד להכנס לאתר כיתתי ולהוריד דף מידע לטובת השיעוא הבא. בכיתה ד' הילד ידרש לענות בפורום על שאלות המוצגות בדף. בגיל מאוחר יותר, ידרש הלומד לחפש מקורות מידע נוספים על מנת לענות על השאלות בדף.
3. התמדה. הלומד צריך לחוות את ההשלכות של נטילת/ אי נטילת האחריות. אם לא נתמיד בצורת ההתייחסות, הלומד לא יוכל להבנות לעצמו את משמעות האחריות.

בלוגים

Exploring students’ understanding of how blogs and blogging can support distance learning in Higher Education - The Open University of UK
בגיליון האחרון של דגים (יוני-יולי 2009), מובא סקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה באנגליה וראיונות שנערכו עם מרצים שמשתמשים בבלוג בקורסים שלהם. כותב המאמר מציע הנחיות כיצד להתאים את כלי הבלוג לצרכים הלימודיים האישיים של הסטודנטים. הנה נקודות עיקריות (נראה לי שאנחנו כבר שם):
1. חשוב שהלומדים יקבלו כלים/ מדריך כיצד להשתמש בבלוג ואילו יישומים הוא מאפשר.
2. עליהם להכיר ביתרונות הבלוג על אמצעי למידה קיימים ומוכרים ובמה הוא שונה ממיילים, פורומים ווויקי.
3. הבלוג צריך להוות חלק אינטגראלי מתהליך הלמידה.
4. ניתן לנצל את הבלוג לדיון ושיתוף בחומרים הקיימים או במקורות מידע נוספים. ייתכן ויש להפנות את הסטודנטים לאותם מקורות ולייעץ כיצד לנהל את המידע.

blended learning 2

אני ממשיכה לחקור את המושג. ההצעה שלי למושג בעברית הייתה קרובה מאוד. השם בעברית הוא למידה משולבת תקשוב. שמות נוספים הם למידה משולבת ולמידה מעורבת. טרם מצאתי תשובה לצורה בה מודדים את מידת התקשוב.

חווית למידה

הנה וידיאו (לא הגירסה המקורית) לשיר של בילי ג'ואל, שנתקלתי בו במקרה. שילוב הטכנולוגיה בשיעור וניצולה למטרות לימוד הופכים את הלמידה למשמעותית וחוויתית . ממליצה לקרוא את התגובות של הצופים בוידיאו. ניתן לראות עד כמה נהנו ובאיזה מגוון רחב של שיעורים הוא שולב. (היסטוריה, ספרות, מדעים...). מצרפת תגובה שריגשה אותי במיוחד:
"I'm not a teacher, I'm actually an elementary student, but i like education in these ways. "

היסטוריה של השיר ופרשנות לאירועים המוזכרים בו ניתן למצוא ב Wikipedia

משוב לבלוג- הזמנה

אני מזמינה את עמיתי ללימודים ולעבודה, חברי, וכל קוראי הבלוג לתת הערכה לגבי תכני הבלוג, עיצובו, יישום הטכנולוגיה וכל הערה/הארה הנראית לכם רלוונטית. ליאת פרטוק, עמיתה ללימודים, תלווה אותי לאורך החודשים הקרובים. הינכם מוזמנים לקרוא גם את התיחסותה.

blended learning

במסגרת מטלה לימודית, התבקשתי לבחור מושג מתוך רשימה ולהגדירו למאגר מידע מסוג וויקי. בחרתי את המושג blended learning (או כמו שהופיע ברשימה – "בלנדד לרנינג"). רק התחלתי לקרוא חומר בנושא וכבר עולות לי שאלות. בפוסטים הבאים אשתף אתכם בתהיות ובגילויים.
שאלה ראשונה – איך נקרא המושג בעברית? האם בכלל קיבל הגדרה בשפת התנ"ך? טרם מצאתי את התשובה אז אזרוק רעיון – "למידה משולבת".
מה שהספקתי לקרוא עד עכשיו היה הגדרה של המושג מתוך דו"ח של Sloan-C- http://www.sloan-c.org/publications/survey/pdf/staying_the_course.pdf
אחוז הלמידה המתוקשבת הוא זו שמגדיר האם הקורס יחשב פנים אל פנים (0%), מסתייע בתקשוב (1-29%), משולב/בלנדד (30-79%) או מתוקשב (מעל 80%). ההגדרה מעלה אצלי שאלה שניה- איך מודדים את אחוז התקשוב? אחוז התכנים הנמצאים באינטרנט? אולי רק אלו שבאתר הקורס? האם מספר המטלות המתוקשבות מודדות את מידת התקשוב של הקורס? מספר הפורומים? כיצד מודדים מידת השתתפות הלומדים בפורום? האם אפקטיביות הלמידה בכל כלי נמדדת? איך?
מקווה למצוא תשובות בהמשך חקר הנושא.

לומדה 3

החלטות, דילמות, ושיקולים נוספים שעלו לי בזמן העבודה על פיתוח הלומדה:

· החלטתי שההוראות יכתבו בלשון רבים (ולא זכר) על מנת לתת כבוד למגזר הנשי. למרות שמדובר באחוז נמוך מאוד מקהל היעד, דווקא בגלל הישגיהן של אותן נשים שהגיעו להיות טייסות, ברצוני לשמור על שפה ניטרלית.
· אני בשלבים מתקדמים בכתיבת התכנים והמטלות. שמתי לב שיש צורך לעבור על הכל שוב ולהקפיד על עקביות בניסוחים ובהוראות.
· נושא בו אני עדיין מתלבטת קשור למידת פירוט ההנחיות. האם להסתפק באייקון "בדיקה" בסוף כל תרגיל או לכתוב בפירוט כי יש ללחוץ על 'בדיקה'? מה לגבי מסכים בהם קיים פופ-אפ? האם לסמוך על הלומד שיגלה אותם או לכתוב בפירוט כי יש ללחוץ על XX לקבלת פירוט/דוגמאות וכו'?
· מפתחת ההדרכה איתה אני עובדת, הציעה להוסיף ללומדה דמות מלווה. תפקיד הדמות (מורה/ טייס) להגיד את ההוראות בקול באנגלית. ההוראות באנגלית יתווספו להוראות הכתובות בעברית. האם מתן הוראות באנגלית תורם ללמידה? סביר להניח שלומד ישראלי יקרא את הכתוב בעברית. מאחר ומדובר ברכישת שפה ובעיקר מדוברת, ישנה חשיבות לכל הוראה שנאמרת בעל פה. יחד עם זאת, נראה לי שאם כבר מוסיפים דמות מדברת, אולי כדאי לנצל את אותה למטרה אחרת. למשל – מתן דגשים מעבר לטקסט הכתוב. יש לקחת בחשבון כי הוראה הנאמרת בע"פ אין דינה כהוראה כתובה. האם הלומד יזכור/יבין את התכנים הנאמרים בעל פה? אולי דווקא השונות של הכללים הנאמרים בקול, היא זו שהופכת אותם לבולטים ונתפסים בזיכרון טוב יותר.

כמה פרטים מעניינים על Blogger

בשיטוט בתוך האתר של בלוגר (http://buzz.blogger.com/), החוגג 10 שנים בחודש הבא, מצאתי כמה פרטים מעניינים. הנה התרגום:

• בכל דקה בכל יום נכתבות בבלוגר 270,000 מילים.
• מיליוני אנשים סביב העולם משתמשים בבלוגר לפרסם את הבלוג שלהם בכל שבוע.
• כמעט שני שליש מהתנועה בבלוגר מגיעה מחוץ לצפון אמריקה (ארה"ב מס' 1 ואחריה- ברזיל, תורכיה, ספרד, קנדה ובריטניה). הערה אישית שלי- מעניין איפה ישראל הייתה ממוקמת לו היו מודדים את התנועה ביחס למספר האנשים במדינה.
• הספורט הפופולארי ביותר ע"י הבלוגרים באתר - כדורגל. יותר מפי 4 מבייסבול - ספורט מס' 2
  

לומדה 2

בחודש מאי, העליתי בפוסט שאלות בנושא פיתוח לומדה בנושא נהלי דיבור בקשר (נדב"ר) באנגלית. בפוסט הזה אעדכן לגבי ההחלטות.
מסקנה שהגעתי אליה בעקבות השאלות מנחה חלק גדול מההחלטות שלקחתי: הלומדה לא תחליף שיעור פרונטאלי אלא תקדים אותו. טייס/ת הנדרשים לדעת את נושא הנדב"ר, יבצעו את הלומדה ולאחר מכן יגיעו לשיעור השלמה בנושא. מטרת הלומדה לתת כללים ורקע. מטרת השיעור לתת דגשים, להשלים פערים, אם יהיו, ובעיקר לתרגל. התרגול יותאם לקהל היעד, דבר שקשה לעשות בלומדה בעלת קהל יעד מגוון (כלי טיס, ותק, ניסיון ויעדי טיסה שונים).
תשובות לשאלות שהעליתי בפוסט קודם:
1. עומק המידע לעומת משך ביצוע הלומדה: מספר הדוגמאות והתרגילים מוגבלים למינימום. השלמה תינתן בשיעור. בצורה זו, המסר והעיקרון יועברו אך לא יהפכו למייגעים.
2. מבחן עם ציון מעבר מחייב או רק תרגולים: לא יינתן מבחן. יש לסמוך על הלומד כי ינהג באופן בוגר ואחראי. רכישת הידע הינה אינטרס שלו.
3. לומדה בעברית או אנגלית: לטובת אותם בודדים בעלי רמת אנגלית נמוכה, הכללים, הוראות וכו' בעברית.
4. תרגול בקול ללא מיקרופון: הלומדה תכלול תרגולי דיבור למרות חוסר היכולת להקליט את הנאמר. הכנסתי הערה בתחילת הלומדה המסבירה כי לא ניתן לרכוש שפה ללא דיבור בקול בפועל. הדגשתי את חשיבות התרגול בקול למרות היעדר היכולת להקליט.

בפוסט הבא אציג דילמות חדשות.