למידה מתוקשבת מאפשרת ללמוד בכל מקום בכל זמן. האם זה טוב?
אני רואה בכך יתרונות רבים אך ישנם גם אתגרים. אנחנו נשאבים לזמינות של מקורות המידע, מתפתים להצעות העומדות בפנינו, אך האם כל מקום וכל זמן אכן מתאימים? האם אנחנו מסוגלים להגיד "לא עכשיו"?
שבוע שעבר נתקלתי באתגר:
שבועיים הייתי בחופשה בחו"ל. לקחנו איתנו את הלפטופ (לטובת סרטים, שמירת תמונות וכתיבת תיעוד של הטיול). לא הייתה רשת ולא היה סלולארי של העבודה. היה נפלא. שקט. חופש אמיתי. אחרי שבוע, כשעברנו למקום חדש, גילינו שיש אינטרנט. שתי דקות הצצה בידיעון המכללה, ובבת אחת הרגשתי לחץ ומחנק. הלימודים המשיכו, ניתנו מטלות חדשות, יש יותר דברים להשלים ממה שחשבתי. אולי אני אלמד קצת כל ערב... אבל הבטחתי לעצמי חופש וזמן עם המשפחה. דילמה קשה. הנה האתגר. האם אני מסוגלת להגיד "לא"?
אחרי שעתיים נגמר האינטרנט. כנראה שגלשנו על רשת של שכנים כי בקבלה אמרו שאין רשת בלי לקנות סיסמא (וכמי שיצאו לחופש לא קנינו סיסמא).
אני לא יודעת אם הייתי עומדת באתגר. אני רוצה לחשוב שכן, אבל אם להיות כנה עם עצמי, אני חושבת שהייתי מציצה מידי פעם ומנסה להשלים "קצת" רק כדי להשקיט את המצפון.
מה אתם הייתם עושים אם אחרי שבוע התנתקות הייתם מגלים שיש רשת וגישה לתכנים לימודים?
שבוע שעבר נתקלתי באתגר:
שבועיים הייתי בחופשה בחו"ל. לקחנו איתנו את הלפטופ (לטובת סרטים, שמירת תמונות וכתיבת תיעוד של הטיול). לא הייתה רשת ולא היה סלולארי של העבודה. היה נפלא. שקט. חופש אמיתי. אחרי שבוע, כשעברנו למקום חדש, גילינו שיש אינטרנט. שתי דקות הצצה בידיעון המכללה, ובבת אחת הרגשתי לחץ ומחנק. הלימודים המשיכו, ניתנו מטלות חדשות, יש יותר דברים להשלים ממה שחשבתי. אולי אני אלמד קצת כל ערב... אבל הבטחתי לעצמי חופש וזמן עם המשפחה. דילמה קשה. הנה האתגר. האם אני מסוגלת להגיד "לא"?
אחרי שעתיים נגמר האינטרנט. כנראה שגלשנו על רשת של שכנים כי בקבלה אמרו שאין רשת בלי לקנות סיסמא (וכמי שיצאו לחופש לא קנינו סיסמא).
אני לא יודעת אם הייתי עומדת באתגר. אני רוצה לחשוב שכן, אבל אם להיות כנה עם עצמי, אני חושבת שהייתי מציצה מידי פעם ומנסה להשלים "קצת" רק כדי להשקיט את המצפון.
מה אתם הייתם עושים אם אחרי שבוע התנתקות הייתם מגלים שיש רשת וגישה לתכנים לימודים?
רשומות
דפנה,
השבמחקאני עמדתי בסיטואציה דומה לשלך, רק שאנחנו כן קנינו סיסמה כי היינו עם בן טיפש עשרה שבלי מחשב בזמן הפנוי - ערב, בוקר לפני שיוצאים לטייל, הוא מרגיש אבוד - ממש מכור.
אני אמנם מפעם לפעם הצצתי בידיעון המכללה, אבל לא עלה על דעתי אפילו לחשוב על מה צריך לעשות ללימודים, מהן המטלות ומה עושים עם המטלות החדשות. פשוט הייתי בחופש, אפשר להגיד שבמובן מסוים הורתי מסך לשבועיים וזה היה נהדר.
הכל כמובן חיכה והלחץ היום, בין אם הייתי מקדישה זמן ללימודים ובין אם לאו היה זהה, כי בכל מקרה לאחר העדרות של שבועיים צריך להשלים פערים.
אז, אין כמו חופש, וחבל לחבל בכייף ובתחושת חוסר המחויבות, ולאחריו ממילא המציאות שוב טופחת בפנים ומחייבת.
חני.
זה מאוד מזכיר את התקופה שלפני הטלפונים הניידים. בזמנו (לפני שהיה לי טלפון נייד) לא הבנתי בשביל מה אני צריכה את הדבר הזה, הרי אני לא מנכל"ית של חברה ענקית או משהו דומה, אבל עכשיו אם את רק יוצאת לרגע מהבית בלי הטלפון - את מייד חוזרת לקחת אותו.האפשרות לניתוק מוחלט מהסביבה מאפשר לנו, כמו שאמרתם, להוריד הילוך ולהיות נטו עם עצמנו (עם המשפחה, חברים וכו') גם את זה אנחנו צריכים מדי פעם.
השבמחקיעל