באחד הקורסים התבקשנו להעריך מטלה של עמיתים.
לקראת הערכת המטלה אותה עלי להעריך, אני מתחילה לחשוש. מה אם העבודה לא טובה? בניגוד להערכת תלמידים, לא נעים להעריך עמית. אם רוב העבודה טובה ויש מעט דברים לשיפור, זה לא נורא. זה אפילו כיף. אבל מה אם הרוב דורש תיקון? אני ארגיש לא נעים מאותו עמית. עד כמה ההערכה אוביקטיבית? השאלה, דרך אגב, גם בכוון ההפוך, כלומר, עד כמה ההערכה כלפי אובייקטיבית?
הקושי מתגבר כאשר מדובר בהערכה מתוקשבת הגלויה לכל הסטודנטים. חשיפת חולשותיו של עמית בפני כולם אינה נעימה, גם אם היא מנוסחת בצורה עדינה וכביקורת בונה. הערכה כתובה, בניגוד למדוברת, קשה עוד יותר.
מחר אני מתחילה להעריך. אני בכוונה כותבת פוסט זה לפני שאני מסתכלת על המטלה. כולי תקווה כי המטלה תהיה מצוינת, אך אם לא, אני מקווה שאצליח לתת הערכה אובייקטיבית .
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
דפנה , אכן דילמה קשה שדורשת מאתנו להיות אובייקטיבים ולהפריד בין האישי למקצועי ולדילמה הזו מצטרף הקושי הנובע מן הפומביות.
השבמחקלא פשוט!
מאמינה שנוכל למצוא את הדרך המיטבית לעמוד במשימה. בהצלחה.
אני מסכימה איתך מאוד. הערכת עמית קשה הרבה יותר מהערכת תלמיד. בל נשכח שאנחנו מוערכים על ההערכה שלנו כך שהיא חייבת להיות אמיתית.
השבמחקקשה לי להעריך עבודות של עמיתים גם מפני שאולי אני לא הבנתי כראוי את מטרת העבודה, אולי אני רואה את הדברים אחרת והערכה שלי את עמיתיי על פי הבנתי בלבד.
עמדנו פעם אחת במשימה והינה אנו שוב לקראת הערכת עמית.
אני בטוחה שנעמוד גם במשימה זאת בהצלחה!
נושא הערכה הינו מורכב ביותר, כל שכן, כאשר אנו נדרשים להעריך תהליכים או תוצרים של חברנו לעבודה/ ללימודים.
השבמחקעל כן, על מנת שנהיה אובייקטיבים במידה מרובה, לדעתי עלינו להבין ולדעת מה היתה המטרה של התוצר/ התהליך. במידה וקיימת הלימה בין המטרה והתוצר הרי שאנו כבר בדרך הנכונה. יחד עם זאת חשוב לדעת, מה אני כמוערך עושה עם הערכת עמיתיי? במידה וגיליתי התייחסות (שיניתי, שיפרתי...)הרי שעליי להמשיך בדרך זו. אני חושבת שהערכת עמיתים במרבית הפעמים אמיתית ומועילה למוערך. בהצלחה, כוכי