יום שישי, 24 באפריל 2009
להשאר מעודכן
באחד השיעורים האחרונים שאלה מישהי איך אנחנו אמורים לדעת על קיומם של יישומים אלו? רובנו, ואני בינהם, לא הכרנו את Twitter, Flickr, igoogle, Delicious, Google Docs ועוד. כנראה שהסביבה שלנו (המורכבת מהדור שלנו?) פחות מכירה ומשתמשת ביישומים אלו. לרגע עלה בי החשש שעם סיום הלימודים אני שוב נידונה להתקע במקום בו אני נמצאת. אמנם מקום מתקדם יותר מזה שהייתי בו לפני הלימודים, אבל בקצב שהטכנולוגיה מתקדמת, גם מקום זה ייחשב תוך שנה ל"עולם של פעם".
לא! יש שינוי מהותי במקום שבו אני נמצאת היום לעומת זה שהייתי בו לפני חצי שנה. זה לא הידע החדש והכרת מספר רשתות חברתיות. זה האמונה בעצמי. זה האומץ לנסות טכנולוגיה חדשה, להתמודד עם אחד הפחדים הגדולים שלי ולהצליח. את רוב היישומים ניסיתי לבד. פיענחתי לבד איך זה עובד, נרשמתי, יצרתי קשרים ואני משתמשת בהם ביום יום לצרכים אמיתיים. אם הצלחתי עד עכשיו, אני אצליח גם בעתיד. זה עוזר שיש מי שמספר לנו על היישומים, אבל הכוח בידינו. גם כשנסיים את הלימודים נוכל לבדוק מה חדש. נוכל להתנסות ולראות מה מתאים לנו.
על מנת להתעדכן מה קורה עם החברים, מה קורה בעולם האקדמי, מה קורה בעבודה, עלינו להתעדכן גם ביישומים החדשים.
אם יש לכם יישום חינמי ממש שווה, שתפו אותי. אני כבר אדע איך להשתמש בו.
יום שלישי, 7 באפריל 2009
קושי בשיתופיות
הבלוג הוא סוג של יומן פתוח. כולם רואים. הוא לא נועד למטרות לימוד, אך הפומביות שלו מאפשרת קידום תהליכים לימודיים. היום, ישנם אמצעים רבים בהם ניתן לשתף את העמיתים ללימודים. במגמת הלימודים שלי, מעבר לבלוגים (כדוגמת זה שאתם קוראים), יש פורומים ומערכת HighLearn . אחת הסיבות לפומביות של תהליך הלמידה היא למידה מאחרים. חבל שנחזור על אותן טעויות. הרבה נכתב על החשיבות שבשיתופיות ואני באמת מרגישה שאני לומדת מצפיה במטלות של עמיתי, בתכנים שעמיתי מכניסים למאגרי מידע ולפורומים, ומתגובות שהם מקבלים.
יחד עם כל היתרונות הנפלאים, שבטח אתייחס אליהם בפוסט אחר, קיים קושי אחד שאני לא זוכרת התייחסות אליו במקורות שקראתי.
אם עד עידן השיתופיות (web 2.0) היה מספיק לקרוא פריטי ביבליוגרפיה ומקורות מידע (שגם הם אינסופיים בעידן הרשת), עם פתיחת תהליכי הלמידה של עמיתי ללימודים לעיני כולם, נפתחו בפני עוד מקורות מידע החיוניים להצלחתי במטלות ובלימודים. נשמע מצוין. אבל... מתי מספיקים את כל זה?! ורגע, לא פחות חשוב- עלי למצוא זמן לקרוא גם את התגובות שהמרצים נתנו. מדובר בעיקר במטלות הדורשות מיומנות שאינה מוכרת והלמידה מתרחשת תוך כדי עשיה. שתי דוגמאות לכך הן בניית יחידת לימוד מתוקשבת במלואה וניתוח אתרים ברשת. במקרים רבים, לא ניתן להבין את הערות המרצה אם לא קוראים את העבודה עצמה. פתיחת כל עבודה ו"חיטוט" בדפים השונים שלה גוזלים הרבה מאוד זמן ולעיתים יוצרים תסכול. לא ניתן לדעת מראש לאיזה סטודנט יש הערה מאירה הרלוונטית לצרכים שלי ולאיזה סטודנט אין הערות רלוונטיות כלפי. אם כבר עברתי על הרוב, הרי שאצטרך לחזור ולהתעדכן. ברור שלא חייבים לפתוח כל עבודה, אבל לפרפקציוניסטית כמוני יש חשש שאולי פספסתי הערה ממש "שווה" או רעיון של עמית שיכול לסייע לי. אם לברור את העבודות שאני קוראת, איך בוחרים מראש את העבודה ממנה אלמד הכי הרבה? אני משערת שעם הזמן אלמד להתמודד עם הקושי ואמצע פתרון. מבטיחה לשתף אתכם. עד אז, אשמח להצעות.
להתראות בפוסט הבא.
יום שישי, 3 באפריל 2009
האדם והמחשב
על קצה המזלג (חלק מהדברים אני באמת יודעת רק על קצה המזלג), ולפי סדר הופעתם, העשרתי את ידיעותי ב: ההבדלים בין טקסט על הנייר וטקסט דיגיטלי, מה זה היפרטקסט, RSS, בלוגים, כלים שונים לארגן ולנהל מידע, יישומים בגוגל, יו טיוב, הכרת היכולת לעשות meshup למספר מאגרי מידע, תיוג, web 2.0, הדגשת העניין שהמחשב מאפשר לא רק חיבור בין טקסטים אלא גם בין אנשים, וויקיפדיה, רשתות חברתיות, שאלות לגבי זכויות יוצרים, זהות, אתיקה, פרטיות ועוד.
בכל פעם שאני צופה בסרטון אני מגלה עוד מידע ופרטים שהתיחסנו אליהם בלימודים ושלא שמתי לב אליהם קודם או שלא הכרתי קודם.
אני ממליצה לכם לצפות באתר, גם אם השפה קשה והוא רץ מהר (בשביל זה יש פאוז).
יום רביעי, 1 באפריל 2009
מטרת הבלוג
אני לומדת תואר שני בטכנולוגיות ידע ותכנון לימודים (תואר שני בחינוך). במסגרת הלימודים אני נחשפת לאתרים, תוכנות, אמצעי הוראה מתוקשבים וכו'. בבלוג אשתף אתכם בהתלבטויות, מטלות, תובנות ועוד שאני נתקלת בהם בזמן הלימודים ובמקום העבודה שלי (מורה לאנגלית תעופתית) לאור הידע החדש שאני צוברת.
נפגש בפוסט הבא!
ברוכים הבאים לבלוג
דפנה