כתיבה דיגיטאלית

שבועות של עבודה על הסמינר סייעו לי לפתח מיומנות כתיבה דיגיטאלית המנצלת את יתרונות התקשוב. בעקבות שיחה עם עמיתות ללימודים, הבנתי שיישומים שנראים לי היום ברורים ומתבקשים, נרכשו עם הזמן והניסיון. אני משתפת בתובנות בתקווה שיהיו מי שיאמצו אותן (אם לא הגיעו אליהן בעצמם):

▪ ניצול צבעים (הכנתי לעצמי מקרא בתחילת המסמך): גופן ורוד- לחשוב על ניסוח טוב יותר, רקע צהוב- לפרט או לחזק בעזרת מקורות וכדומה, רקע אפור- לבדוק.
▪ הוספת הערות- למשל לנקודות במסמך אליהן ארצה להתייחס בפרק המסקנות. ניסוח סופי של כל מסקנה אכתוב בהמשך כשאגזור את כלל המסקנות ואבנה פרק המיועד לכך.
▪ קישוריות בתוך המסמך– מתוכן עניינים יש קישור לכל פרק ומכל פרק יש קישור חזרה לתוכן העניינים. גיליתי שזה מאוד נוח כשעובדים על מספר פרקים במקביל.
▪ קישור למקורות עליהם אני עובדת.
▪ רשימת תזכורות לביצוע לפני הגשה – נמצא בעמוד הראשון (שאינו שייך לעבודה) יחד עם המקרא. דוגמאות לתזכורות: לוודא שרשימות מסודרות על פי סדר חשיבות, הורדת הקישורים שנועדו רק לשימושי, לוודא אחידות בזמנים (לשון עבר, הווה, עתיד), בניסוחים, מונחים, גופנים ומרווחים.

אלו ועוד הופכים את הכתיבה לקלה יותר. מה שזורם נכתב, ומה שנתקע, מסומן ויחכה. אני לא אשכח לתקן או להשלים. ניסוחים לא טובים, דיון שלא הושלם, מקור להשלמת נושא – מסומנים באופן ברור. כמו כן, שיטת עבודה זו מבטיחה תוצאה טובה יותר, שכן יש סדר וארגון.

למדתי המון ואני לא יודעת

לאחרונה השתתפתי בישיבת צוות הדרכה הדנה בפיתוח מבחן באנגלית (על פי סטנדרט בינלאומי). בשלב שהצטרפתי לצוות, שאלות המבחן כבר היו כתובות. חלק מהמבחן יתבצע בעל פה וחלקו יועבר במחשב. החלק הממוחשב כולל שאלות מסוגים שונים המתבססות על טקסטים, קטעי שמע או תמונות.
המבחן מיועד למאות טייסים בתקופה קצרה. אמינותו והמעקב אחר התוצאות בעלי חשיבות רבה.

לחלק הממוחשב של המבחן הייתי רוצה תוכנה שתאפשר: מעקב אחר התוצאות וגזירת נתונים על פי חתכים שונים. לטובת הגדלת מספר הגרסאות של המבחנים, הייתי רוצה אפשרות לבנות מאגר שאלות ממנו ניתן יהיה להגדיר מספר שאלות לבחירה בכל סעיף, כשקושי השאלות גם כן ניתן להגדרה וישנה אפשרות לערבל מסיחים.
במבחן המתוכנן, ישנה חשיבות להגבלת הזמן בכל שאלה והגבלת האפשרות לדלג בין שאלות.

כששאלתי שאלה תמימה לגבי האמצעים הטכנולוגיים בהם יועבר המבחן, הופתעתי לגלות שנושא זה טרם נידון.
רציתי לתרום מהידע החדש שרכשתי אולם הרגשתי תקועה. הלימודים עזרו לי לדעת חלק נכבד מהדרישות אותן אני יכולה להגדיר, אולם אני לא מכירה מספיק תוכנות לדעת מי תספק מענה מיטבי לדרישות אלו.
תוכנת Captivate נועדה לבניית מבחנים הכוללים מדיה מסוגים שונים, מאפשרת שאלות מסוגים שונים והגדרת זמנים לכל מסך. אני לא יודעת אם התוכנה יודעת לחשב ציון, לגזור נתונים , ולהפיק דוחות. כמו כן, לא בטוח שההשקעה ברכישת התוכנה וזמן הלמידה שלה מצדיקה פיתוח של מבחן אחד (גם אם יש לו מספר גרסאות). מערכת HighLearn עונה על דרישות אלו טוב יותר, אולם גם פה עולה השאלה לגבי כדאיות ההשקעה. בחברה המעוניינת להריץ את המבחנים קיימת מערכת Moodle. אני לא מכירה את המערכת אולם מקריאה עליה בעבר הבנתי כי היא מאפשרת את מרבית הדרישות. האם היא מתאימה?
נכון לעכשיו, למרות הרצון לתרום בתחום הטכני, נשארתי על תקן מומחית התוכן.

פוסט סיכום עמית מלווה

דפנה,
נהניתי לעקוב אחר הבלוג שלך וניכר שאהבת לכתוב ולנהל את הבלוג.
הבלוג עשיר בתכנים, מגוון מאוד וכתוב בצורה מעניינת. התכנים עליהם כתבת בבלוג רלוונטיים לנושא הבלוג ומשרתים נאמנה את מטרת הכתיבה בבלוג. את מציגה את הרעיונות שלך בצורה ברורה ותכליתית.
לעיתים אחרי קריאה בבלוג שלך מצאתי את עצמי מהרהרת שוב בשיעור ומגלה נקודות אחרות שלא ראיתי במהלך השיעור. לעיתים הסכמתי עם דעתך ולעיתים לא (לא תמיד הגבתי) אבל הקריאה בבלוג שלך והכתיבה בבלוג שלי גרמו לי לשיח עם עצמי לגבי תכני השיעור. השיח הזה הוא אחד הגורמים להבניית הידע ולהעשרת הלמידה.
אני בטוחה שתמשיכי לכתוב בבלוג. אם תעשי זאת אני מבטיחה להמשיך לעקוב!
בהצלחה בהמשך,
ליאת

ומה הלאה?

לכתיבה בבלוג מספר מטרות ויתרונות אותם פירטתי בפוסט הקודם. אולם, עם סיום הלימודים, אני מוצאת בבלוג מטרה חדשה. אני מפחדת שעם סיום הלימודים הפורמאליים, אשקע בנוחות של השגרה ואפסיק להתעדכן בתחום התוכן החדש בו בחרתי. הכתיבה בבלוג תעודד אותי להמשיך ולחפש מידע, עדכונים וחידושים הקשורים לתקשוב ולמידה. כמו כן, חבל לי לשמור את הגילויים לעצמי. אני נהנית לגלות דברים חדשים ולשתף בהם ויש משהו ממכר בציפייה לתגובות.
האם אתמיד? כאחת שלא הצליחה לכתוב יותר משלוש רשומות ביומנים אישיים (אלו מנייר הכרוכים בעטיפה ורודה ונוצצת), אני מציבה לעצמי אתגר לא פשוט.
לכם, קוראי, אם אתם שם, תפקיד חשוב. אם אקבל תגובות אמשיך לכתוב.
להתראות בפוסט הבא – הוא כבר מעבר לציון ולחובות הלימודיות.

סיכום הפעילות בבלוג

אני אתחיל מהסוף: אני לא בטוחה שזה הסוף וזה אומר די הרבה על החוויה האישית שלי. בסיכום זה אתייחס לפעילות בבלוג במסגרת הלימודים. על המשך הפעילות בבלוג אתייחס בפוסט הבא.

בניגוד לפוסטים קודמים, אחרוג ממנהגי ואאריך בפירוט בפוסט זה.

כשהתחלתי לבנות את הבלוג ולכתוב בו, זה לא היה קל. מעבר לקשיים הטכניים והצורך ללמוד את הכלי והפוטנציאל שלו (האם מיציתי את הפוטנציאל? לא בטוח), היו קשיים למצוא על מה לכתוב, להגדיר סגנון כתיבה ולנסח את התובנות. גם היום, הסגנון אינו אחיד, לוקח לי זמן לנסח את המחשבות ואני עדיין לא בטוחה מי קהל היעד שלי (ואם יהיה לי כזה אם אמשיך לכתוב אחרי סיום הלימודים). אבל... היום קל יותר למצוא על מה לכתוב, קל יותר להתנסח, אני מבינה את היתרונות בכתיבה בבלוג ו... אני נהנית.

הייתי ממליצה ליישם את הכלי הנפלא הזה בתחומי לימוד רבים. לבלוג הלימודי מספר רב של יתרונות במספר היבטים.

יתרונות ללמידה:

▪ רפלקציה- הבלוג חייב אותי לחשוב על דברים שלמדנו לעומק. לפני כתיבה פומבית (וכן, יש לפומביות משמעות) היה עלי להבהיר לעצמי מה הבנתי ומה המשמעות של הידע החדש.
▪ דיוק במונחים – כתיבה (פומבית) מחייבת (אותי) להשתמש במונחים ובמושגים מדויקים. יישום מונחים חדשים, ניסוחים ממוקדים, חיפוש מושג מתאים למסר - מסייעים בהטמעת הידע החדש.
▪ חשיפה לתכנים חדשים - בחיפוש תכנים לפוסטים שוטטתי במקורות מידע שאינם חלק מתכני הקורסים הרשמיים (למשל קפטן אינטרנט, בלוגים של מומחים בתחום ועוד) שם נחשפתי לדיעות נוספות ולמדתי דברים חדשים.
▪ קישור הידע החדש למציאות הרחבה– הצורך למצוא על מה לכתוב בתדירות גבוהה גרם לחיפוש מתמיד אחר קשר בין הסביבה והחוויות שלי לבין למידה ותקשוב. כך, עלו לי תובנות מכתבה בחדשות הערב העוסקת בכלל בפרסום, מצאתי קישור ללמידה מתוקשבת מתוכנית בוקר המשווה בין שני סוגי טלפונים חכמים חדשים ועוד.
▪ יישום הידע החדש – שימוש בייצוגי ידע שונים (יוטיוב, סקרינר פודקאסט וכו'), כמו גם ארגון הידע בצורה חכמה (דלישס, תוויות וכו') סייעו בתרגול ויישום הידע הטכנולוגי הנרכש.

יתרונות נוספים:

▪ ארגון הידע- אם נעשה בצורה חכמה יכול לסייע לאורך הלימודים ובהמשך.
▪ חשיפה מקצועית – כתיבה בתחומים שונים ופירוט בפרופיל האישי יכולים לסייע בחשיפה לאנשי מקצוע מאותו התחום. (במידה ויחפשו בגוגל את הנושאים המוזכרים בבלוג).
▪ תיק עבודות – ריכוז המטלות והעבודות, הקישורים שנבחרו ע"י כותב הבלוג וכן הכתיבה עצמה משקפים את הכותב, תחומי עניינו ועיסוקו ואת יכולותיו האקדמיות. כל אלו מהווים תיק עבודות מקיף, מודרני ודינמי לייצוג מקצועי.


על מנת להשיג יתרונות אלו, חשוב לדעתי להקפיד על מספר כללים:

▪ הלומדים צריכים להכיר את הפוטנציאל של הכלי וכיצד הם עשויים להרוויח משימושו.
▪ הלומדים חייבים לקבל הנחיות ותמיכה טכנית לכל אורך הפעילות, כשהדגש על התקופה הראשונה, בה לתכנים פחות חשיבות. ללא ידע כיצד להשתמש בכלי, לא יעשה בו שימוש יעיל.
▪ המטרות והציפיות הלימודיות צריכות להיות ברורות הן למנחה והן ללומדים.
▪ יש לעודד תגובות בין עמיתים ללימודים ובין עמיתים לעבודה.
▪ דבר שלצערי לא כל כך התפתח אצלנו - יש לעודד דיון נרחב ומעמיק בנושאים המועלים בפוסטים. על התגובות להעשיר את הידע ע"י קישורים, הוספת תובנות ודעות או לקדם את הדיון למקומות חדשים.
▪ כדאי לדרוש כתיבה בתדירות גבוהה.

לדעתי גם המנחה/מורה/מרצה מפיק תועלת מבלוג הלמידה של תלמידיו. הבלוג מאפשר לעקוב אחר תהליך הלמידה, להעריך עד כמה התלמידים מבינים את התכנים הנלמדים וללמוד על תחומי העניין של התלמידים (בהקשר הקורס).

פרידה מהמגמה

את הסקרינקאסט ( screencast) הבא עמיתי ללימודים מכירים מהפרידה הדיגיטאלית.
אוהבת אתכם!
דפנה

בעל

באווירת סוף הלימודים אני בוחרת להכניס לפוסט זה בדיחה. היא לא תתרום ללמידה (אולי תזכורת לכמה מושגים טכניים באנגלית) והיא אינה נכונה במקרה של בעלי היקר והנהדר שבהזדמנות זו אני מודה לו. הבדיחה פשוט מצחיקה ומי שלמד ווב 2.0, HTML ומושגים נוספים בתחום יהנה.

A woman writes to the IT Technical support Guy

Dear Tech Support

Last year I upgraded from Boyfriend 5.0 to Husband 1.0 and I noticed a distinct slowdown in the overall system performance, particularly in the flower and jewellery applications, which operated flawlessly under Boyfriend 5.0 In addition, Husband 1.0 uninstalled many other valuable programs, such as Romance 9.5 and Personal Attention 6.5, and then installed undesirable programs such as NEWS 5.0, MONEY 3.0 and CRICKET 4.1. Conversation 8.0 no longer runs, and Housecleaning 2.6 simply crashes the system. Please note that I have tried running Nagging 5.3 to fix these problems, but to no avail. What can I do? ** **Signed,**

Reply: Dear Madam

First, keep in mind, Boyfriend 5.0 is an Entertainment Package, while Husband 1.0 is an operating system. Please enter command: ithoughtyoulovedme. Html and try to download Tears 6.2 and do not forget to install the Guilt 3.0 update. If that application works as designed, Husband1.0 should then automatically run the applications Jewellery 2.0 and Flowers 3.5. However, remember, overuse of the above application can cause Husband 1.0 to default to Silence 2.5 or Beer 6.1. Please note that Beer 6.1 is a very bad program that will download the Snoring Loudly Beta. Whatever you do, DO NOT under any circumstances install Mother-In-Law 1.0 (it runs a virus in the background that will eventually seize control of all your system resources.) In addition, please do not attempt to reinstall the Boyfriend 5.0 program. These are unsupported applications and will crash Husband 1.0. In summary, Husband 1.0 is a great program, but it does have limited memory and cannot learn new applications quickly. You might consider buying additional software to improve memory and performance. We recommend: Cooking 3.0 and Good Looks 7.7.

Good Luck, Madam

עמית - תודה על תרומתך הרבה בעידוד לצאת ללמודים, בעידוד הנפשי ברגעים הקשים, על המחשב הנייד שהחרמתי לך ובעיקר על השעות הרבות בהן טיפלת בילדים וחיכית בסבלנות שאסיים את הלימודים ואתייחס אליך. התחלתי את הלימודים עם גרסת בעל 8.9. סיימתי אותם עם בעל גירסה 10. אוהבת אותך!

סוגיה במדיניות המבחן

אנחנו ממש בסוף. כבר לא ממש חייבים לכתוב פוסטים, אבל בזמן שאני לומדת למבחן האחרון (סוגיות במדיניות החינוך) מציקה לי שאלה שיש לתת עליה את הדעת בעידן התקשוב.

איך עורכים מבחן עם חומר פתוח ללא שימוש במחשב בו שמורים כל המצגות, סיכומים ומאמרים?

מצד אחד, לא ניתן לקיים מבחן אקדמי כשברשות הנבחן מחשב מחובר לרשת אלחוטית. כיצד מוודאים שאין תקשורת בין הנבחנים?
מצד שני, לא הגיוני שכל סטודנט ידפיס מאות עמודים של חומר השמור במחשב (לטובת שימוש של שעה וחצי בלבד).

הצעה שהעליתי היא לנתק את הרשת במכללה בשעות המבחן. קיבלתי תשובה כי הדבר אינו מתאפשר מאחר וישנם סטודנטים נוספים במכללה הזקוקים לרשת.

סוגיה זו נשארת פתוחה. לצערי, אני נאלצת להסתפק בהדפסה דו צדדית.

ישום טכנולוגיות ומחקרים בתחום המוח לטובת למידה

בחדשות הערב הייתה כתבה מעניינת כיצד טכנולוגיה ומחקרים בתחום המוח מיושמים לטובת פרסום ושווק. בדיקת EEG למוח שולחת 64 אלקטרודות הבודקות את תשומת הלב, תזוזת העישונים, מעורבות רגשית וזיכרון של הנבדקים בזמן צפייה בפרסומת. מהבדיקה מסיקים עד כמה הפרסומת משפיעה על הצופה ומשנים אותה בהתאם.
למידה אינה מניבה רווח כספי, בטח לא באופן שניתן למדוד כמו בפרסומות ולא למספק אותה.
חבל שאין יישום דומה של מחקרי המוח לטובת למידה יעילה. תארו לעצמכם שהיו בוחנים את סביבת הלמידה באמצעים אלו. מצגת, ספר, אתר, סרטון... מושיבים מספר תלמידים עם האלקטרודות ובוחנים את הסביבות לפני יישומן- מה הכי טוב לזיכרון, מה משפיע עלינו רגשית, לאן העיניים שלנו פונות.
מחקרים כאלו עוד נראים לי רחוקים. אבל אולי, יבוא יום...

תנועת המטוסים- פשוט מרתק

זו אומנם לא טכנולוגיית למידה אבל אפשר ללמוד הרבה מהקישור הבא.
הנקודות הצהובות הן מטוסים הנעים בשמי כדור הארץ לאורך 24 שעות.
ניתן לראות את אור השמש מכסה את כדור הארץ ממזרח למערב.
מעניין לראות את תנועת המטוסים מכוון צפון אמריקה למערב אירופה ובחזרה.
מביני עניין יבחינו שזה צולם בקיץ (לפי זווית השמש על צפון כדור הארץ).
למדנו על meshup, דיברנו על ייצוגי ידע בדרכים שונות, עסקנו ביצירת עניין ורלוונטיות. יש פה הרבה מה ללמוד ולנצל לשיעורי מדעים, גיאוגרפיה, טכנולוגיה וסתם לכיף.

דקה וחצי מזמנכם. שווה.