אני אתחיל מהסוף: אני לא בטוחה שזה הסוף וזה אומר די הרבה על החוויה האישית שלי. בסיכום זה אתייחס לפעילות בבלוג במסגרת הלימודים. על המשך הפעילות בבלוג אתייחס בפוסט הבא.
בניגוד לפוסטים קודמים, אחרוג ממנהגי ואאריך בפירוט בפוסט זה.
כשהתחלתי לבנות את הבלוג ולכתוב בו, זה לא היה קל. מעבר לקשיים הטכניים והצורך ללמוד את הכלי והפוטנציאל שלו (האם מיציתי את הפוטנציאל? לא בטוח), היו קשיים למצוא על מה לכתוב, להגדיר סגנון כתיבה ולנסח את התובנות. גם היום, הסגנון אינו אחיד, לוקח לי זמן לנסח את המחשבות ואני עדיין לא בטוחה מי קהל היעד שלי (ואם יהיה לי כזה אם אמשיך לכתוב אחרי סיום הלימודים). אבל... היום קל יותר למצוא על מה לכתוב, קל יותר להתנסח, אני מבינה את היתרונות בכתיבה בבלוג ו... אני נהנית.
הייתי ממליצה ליישם את הכלי הנפלא הזה בתחומי לימוד רבים. לבלוג הלימודי מספר רב של יתרונות במספר היבטים.
יתרונות ללמידה:
▪ רפלקציה- הבלוג חייב אותי לחשוב על דברים שלמדנו לעומק. לפני כתיבה פומבית (וכן, יש לפומביות משמעות) היה עלי להבהיר לעצמי מה הבנתי ומה המשמעות של הידע החדש.
▪ דיוק במונחים – כתיבה (פומבית) מחייבת (אותי) להשתמש במונחים ובמושגים מדויקים. יישום מונחים חדשים, ניסוחים ממוקדים, חיפוש מושג מתאים למסר - מסייעים בהטמעת הידע החדש.
▪ חשיפה לתכנים חדשים - בחיפוש תכנים לפוסטים שוטטתי במקורות מידע שאינם חלק מתכני הקורסים הרשמיים (למשל קפטן אינטרנט, בלוגים של מומחים בתחום ועוד) שם נחשפתי לדיעות נוספות ולמדתי דברים חדשים.
▪ קישור הידע החדש למציאות הרחבה– הצורך למצוא על מה לכתוב בתדירות גבוהה גרם לחיפוש מתמיד אחר קשר בין הסביבה והחוויות שלי לבין למידה ותקשוב. כך, עלו לי תובנות מכתבה בחדשות הערב העוסקת בכלל בפרסום, מצאתי קישור ללמידה מתוקשבת מתוכנית בוקר המשווה בין שני סוגי טלפונים חכמים חדשים ועוד.
▪ יישום הידע החדש – שימוש בייצוגי ידע שונים (יוטיוב, סקרינר פודקאסט וכו'), כמו גם ארגון הידע בצורה חכמה (דלישס, תוויות וכו') סייעו בתרגול ויישום הידע הטכנולוגי הנרכש.
יתרונות נוספים:
▪ ארגון הידע- אם נעשה בצורה חכמה יכול לסייע לאורך הלימודים ובהמשך.
▪ חשיפה מקצועית – כתיבה בתחומים שונים ופירוט בפרופיל האישי יכולים לסייע בחשיפה לאנשי מקצוע מאותו התחום. (במידה ויחפשו בגוגל את הנושאים המוזכרים בבלוג).
▪ תיק עבודות – ריכוז המטלות והעבודות, הקישורים שנבחרו ע"י כותב הבלוג וכן הכתיבה עצמה משקפים את הכותב, תחומי עניינו ועיסוקו ואת יכולותיו האקדמיות. כל אלו מהווים תיק עבודות מקיף, מודרני ודינמי לייצוג מקצועי.
על מנת להשיג יתרונות אלו, חשוב לדעתי להקפיד על מספר כללים:
▪ הלומדים צריכים להכיר את הפוטנציאל של הכלי וכיצד הם עשויים להרוויח משימושו.
▪ הלומדים חייבים לקבל הנחיות ותמיכה טכנית לכל אורך הפעילות, כשהדגש על התקופה הראשונה, בה לתכנים פחות חשיבות. ללא ידע כיצד להשתמש בכלי, לא יעשה בו שימוש יעיל.
▪ המטרות והציפיות הלימודיות צריכות להיות ברורות הן למנחה והן ללומדים.
▪ יש לעודד תגובות בין עמיתים ללימודים ובין עמיתים לעבודה.
▪ דבר שלצערי לא כל כך התפתח אצלנו - יש לעודד דיון נרחב ומעמיק בנושאים המועלים בפוסטים. על התגובות להעשיר את הידע ע"י קישורים, הוספת תובנות ודעות או לקדם את הדיון למקומות חדשים.
▪ כדאי לדרוש כתיבה בתדירות גבוהה.
לדעתי גם המנחה/מורה/מרצה מפיק תועלת מבלוג הלמידה של תלמידיו. הבלוג מאפשר לעקוב אחר תהליך הלמידה, להעריך עד כמה התלמידים מבינים את התכנים הנלמדים וללמוד על תחומי העניין של התלמידים (בהקשר הקורס).
בניגוד לפוסטים קודמים, אחרוג ממנהגי ואאריך בפירוט בפוסט זה.
כשהתחלתי לבנות את הבלוג ולכתוב בו, זה לא היה קל. מעבר לקשיים הטכניים והצורך ללמוד את הכלי והפוטנציאל שלו (האם מיציתי את הפוטנציאל? לא בטוח), היו קשיים למצוא על מה לכתוב, להגדיר סגנון כתיבה ולנסח את התובנות. גם היום, הסגנון אינו אחיד, לוקח לי זמן לנסח את המחשבות ואני עדיין לא בטוחה מי קהל היעד שלי (ואם יהיה לי כזה אם אמשיך לכתוב אחרי סיום הלימודים). אבל... היום קל יותר למצוא על מה לכתוב, קל יותר להתנסח, אני מבינה את היתרונות בכתיבה בבלוג ו... אני נהנית.
הייתי ממליצה ליישם את הכלי הנפלא הזה בתחומי לימוד רבים. לבלוג הלימודי מספר רב של יתרונות במספר היבטים.
יתרונות ללמידה:
▪ רפלקציה- הבלוג חייב אותי לחשוב על דברים שלמדנו לעומק. לפני כתיבה פומבית (וכן, יש לפומביות משמעות) היה עלי להבהיר לעצמי מה הבנתי ומה המשמעות של הידע החדש.
▪ דיוק במונחים – כתיבה (פומבית) מחייבת (אותי) להשתמש במונחים ובמושגים מדויקים. יישום מונחים חדשים, ניסוחים ממוקדים, חיפוש מושג מתאים למסר - מסייעים בהטמעת הידע החדש.
▪ חשיפה לתכנים חדשים - בחיפוש תכנים לפוסטים שוטטתי במקורות מידע שאינם חלק מתכני הקורסים הרשמיים (למשל קפטן אינטרנט, בלוגים של מומחים בתחום ועוד) שם נחשפתי לדיעות נוספות ולמדתי דברים חדשים.
▪ קישור הידע החדש למציאות הרחבה– הצורך למצוא על מה לכתוב בתדירות גבוהה גרם לחיפוש מתמיד אחר קשר בין הסביבה והחוויות שלי לבין למידה ותקשוב. כך, עלו לי תובנות מכתבה בחדשות הערב העוסקת בכלל בפרסום, מצאתי קישור ללמידה מתוקשבת מתוכנית בוקר המשווה בין שני סוגי טלפונים חכמים חדשים ועוד.
▪ יישום הידע החדש – שימוש בייצוגי ידע שונים (יוטיוב, סקרינר פודקאסט וכו'), כמו גם ארגון הידע בצורה חכמה (דלישס, תוויות וכו') סייעו בתרגול ויישום הידע הטכנולוגי הנרכש.
יתרונות נוספים:
▪ ארגון הידע- אם נעשה בצורה חכמה יכול לסייע לאורך הלימודים ובהמשך.
▪ חשיפה מקצועית – כתיבה בתחומים שונים ופירוט בפרופיל האישי יכולים לסייע בחשיפה לאנשי מקצוע מאותו התחום. (במידה ויחפשו בגוגל את הנושאים המוזכרים בבלוג).
▪ תיק עבודות – ריכוז המטלות והעבודות, הקישורים שנבחרו ע"י כותב הבלוג וכן הכתיבה עצמה משקפים את הכותב, תחומי עניינו ועיסוקו ואת יכולותיו האקדמיות. כל אלו מהווים תיק עבודות מקיף, מודרני ודינמי לייצוג מקצועי.
על מנת להשיג יתרונות אלו, חשוב לדעתי להקפיד על מספר כללים:
▪ הלומדים צריכים להכיר את הפוטנציאל של הכלי וכיצד הם עשויים להרוויח משימושו.
▪ הלומדים חייבים לקבל הנחיות ותמיכה טכנית לכל אורך הפעילות, כשהדגש על התקופה הראשונה, בה לתכנים פחות חשיבות. ללא ידע כיצד להשתמש בכלי, לא יעשה בו שימוש יעיל.
▪ המטרות והציפיות הלימודיות צריכות להיות ברורות הן למנחה והן ללומדים.
▪ יש לעודד תגובות בין עמיתים ללימודים ובין עמיתים לעבודה.
▪ דבר שלצערי לא כל כך התפתח אצלנו - יש לעודד דיון נרחב ומעמיק בנושאים המועלים בפוסטים. על התגובות להעשיר את הידע ע"י קישורים, הוספת תובנות ודעות או לקדם את הדיון למקומות חדשים.
▪ כדאי לדרוש כתיבה בתדירות גבוהה.
לדעתי גם המנחה/מורה/מרצה מפיק תועלת מבלוג הלמידה של תלמידיו. הבלוג מאפשר לעקוב אחר תהליך הלמידה, להעריך עד כמה התלמידים מבינים את התכנים הנלמדים וללמוד על תחומי העניין של התלמידים (בהקשר הקורס).
רשומות
דפנה
השבמחקמצאתי עניין רב בבלוג שלך, שהיה מאלה שנהגתי לעיין בהם לא אחת.
רוב היתרונות וההמלצות שהצגת מקובלים עלי, עם כמה מהם איני מסכימה יתכן שבין היתר הדבר נובע מהשונות הקיית בין לומדים.
למשל : לא הייתי ממליצה להגדיר במדויק מראש את המטרות והציפיות , לדעתי זה עלול לייצר אחידות, הצמדות למחוונים וכד', שעלולים לבלום הבנייה אישית.
גם על תיק העבודות הייתי מוותרת - לשם התנסות בגוגל דוקס ודאי ניתן למצוא מטלה שונה.
בפומביותן נוצרת בעייתיות שמא תשמשנה לא רק לעיון אלא גם ל"העתק הדבק"...
אני מצטרפת לדעתך בעניין התרומה של הבלוג גם למנחה, גם לצורכי מחקר.
מאחלת לך הצלחה רבה בהמשך.
ומקווה שאכן נשמור על קשר לא רק וירטואלי...
דורית
דורית,
השבמחקתודה על התגובה וההערה. אני מסכימה איתך לחלוטין ולכן אנסל את דברי אחרת.
המטרות והציפיות צריכות להיות ברורות אך לא הכל מוכתב מראש. בהחלט חשוב להשאיר מרחב רב ללומד. יחד עם זאת, חשוב גם לתת מספר כללים מנחים. למשל, תדירות הפוסטים המינימלית, שמירה על כללי אתיקה ורמת חשיבה נדרשת. יש להבהיר כי המטרה לימודית ולכן אם מצרפים תמונות, בדיחות, שאלונים וכדומה, עליהם לשרת את המטרה או המסר של הפוסט.
אני חושבת שכדאי להבחין בין בלוג למטרה רפלקטיבית, בלוג לניהול ידע ובלוג המשמש כתיק עבודות. כל אחד מאלו יכלול יישומים אחרים ויאורגן אחרת. הבלוג מהווה כלי מתאים לתיק עבודות ויש לו יתרונות מסויימים על תיק עבודות מ"נייר". יחד עם זאת, לא כל בלוג צריך לכלול תיק עבודות.